39. בסופו של יום, כאמור, הצעת החוק עברה בקריאה שניה ושלישית ביום 5.7.2023. בדיון זה במליאת הכנסת, חבר הכנסת יעקב אשר הציג את הצעת החוק ציין כי הגבלת זכותם של חברי ועדות ממונות להיבחר "אינה נותנת משקל ראוי לזכות היסוד לבחור ולהיבחר" (פרוטוקול ישיבה 89 של הכנסת ה-25, 67 (4.7.2023)), אך גם בדבריו נכרכה תכליתה הפרסונלית של החקיקה:
"אפשר לבוא ולומר שיש בעיה במשהו שלא חל כרגע על הרבה מקומות; הוא חל על מספר מקומות מועט והוא רלוונטי למקום אחד, אבל עדיין, עדיין שמענו גם את קולם של המתמודדים שטוענים שזה יכול להרע את מצבם, מצד אחד, אבל שמענו גם קולות של תושבי העיר, שבאים ואומרים: תנו לנו לבחור, תשאירו לנו את האפשרות לבחור במי שהכי טוב לנו ומי שיהיה הכי טוב לעיר שלנו" (שם, בעמ' 67; כן ראו דבריו של השר יצחק גולדקנופף שם, בעמ' 101-99).
באותה ישיבה ביקש יושב ראש הישיבה, חבר הכנסת ניסים ואטורי להבהיר את נושא ההצבעה, וציין באלו המילים:
"רק שלא נתבלבל, בהצבעה היום לא בוחרים ראש עיר, נותנים פשוט אופציה ליושב-ראש ועדה קרואה להתמודד בבחירות בטבריה" (שם, בעמ' 205; ההדגשה הוספה – ע' פ').
והדברים מדברים בעד עצמם.
40. על מרכזיותה של התכלית הפרסונלית מעידה גם המהירות שבה ביקשה הכנסת להעביר את התיקון – מהירות שהייתה מחויבת המציאות נוכח התקרבות הבחירות לרשויות המקומיות. על הבהילות ניתן ללמוד בראש ובראשונה מהתנהלות הכנסת. כך, במסגרת הצעת החוק קוצרה תקופת ההנחה, הן לפני הדיון המוקדם ("קריאה טרומית"), הן לפני הקריאה השנייה (לפי סעיפים 76(ד)(2) ו-88(ב) לתקנון הכנסת, בהאתמה). קיצור תקופת ההנחה לפני הקריאה הטרומית מותנה, מלכתחילה, בכך שבהצעת החוק ישנה "חשיבות או דחיפות"; ובמסגרת הדיון בקיצור תקופת ההנחה לפני הקריאה השנייה הבהיר חבר הכנסת ארז מלול כי יש לאשר את הפטור "בגלל פרק הזמנים הקצר שעומד לרשותנו. יש הרבה אנשים שזה יכול להשפיע עליהם – אני לא יודע כמה. לכן חשוב מאוד שהצעת החוק תוגש בקרוב בדיון הקרוב האפשרי" (פרוטוקול ישיבה מס' 66 של ועדת הכנסת, הכנסת ה-25, 11 (4.7.2023)). מהירות זו מלמדת על החשיבות שייחסו חברי הכנסת להחלת התיקון כבר בבחירות הקרובות, החלה שכאמור נועדה לאפשר לבועז יוסף התמודדות בעיר טבריה (כאמור, יתר הוועדות הממונות לא זכו להתייחסות של ממש בהליך החקיקה, ולא בכדי).
41. עוד ניתן ללמוד על הבהילות בקידום התיקון מכך שסוגיות מורכבות שנוגעות לתיקון לא לובנו ולא תוקנו, הגם שהועלו בדיונים בוועדה. כך למשל, במהלך הדיון בהכנת החוק לקריאה שניה ושלישית בוועדת הפנים הועלתה בעיה שנוגעת לתחולת דיני תעמולת הבחירות על חברי הוועדה הממונה (שכזכור, ערב התיקון לא יכלו להתמודד בבחירות ועל כן לא חל עליהם חלק מדינים אלה). ואולם בעיה זו לא באה על פתרונה, ואף לא נדונה לעומקה (ראו פרוטוקול הישיבה מיום 29.6.2023, בעמ' 31-29). בהקשר זה, במסגרת העתירות שלפנינו, סבר בא כוח הכנסת כי יש אכן צורך בביצוע התאמות בדיני התעמולה (התאמות שלשיטת הכנסת יש לבצע בשלב זה באמצעות פרשנות וייתכן גם באמצעות תיקון של חוזרי מנכ"ל משרד הפנים הרלוונטיים; סעיף 137 לתצהיר התשובה). דוגמה נוספת לדיס-הרמוניה חקיקתית שנוצרה בהליך החקיקה המהיר היא הפער בין הוראת הצינון שנקבעה בסופו של יום בתיקון לחברי ויושבי ראש ועדה ממונה (90 ימים) לבין זו שנקבעה בעניינם של מנכ"לי הרשות המקומית – שעומדת על שנתיים (וזאת הגם שמדובר בתפקיד בכיר פחות מראש הוועדה הממונה; ראו למשל את דברי ההסבר להצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון מס' 40) (הגבלת זכות המנהל הכללי להיבחר), התשע"א-2011; ראו למשל את דבריו של עו"ד עמי ברקוביץ' ממשרד המשפטים, פרוטוקול הישיבה מיום 29.6.2023, בעמ' 47); או בין תקופת הצינון של יושב ראש הוועדה הממונה לבין זו של חברי הוועדה (שעומדות שתיהן על 90 ימים; ראו למשל את דבריו של נציג המחלקה המשפטית של משרד הפנים, פרוטוקול הישיבה מיום 29.6.2023, בעמ' 51-50). ודוקו: היעדר ליבון ראוי של סוגיות אלו אינו מעיד, כשלעצמו, על תכליתו הפרסונלית של החקיקה; אלא מהווה עדות נוספת לחיפזון בקידומה של הצעת החוק, שעה שהחול ב"שעון החול" של תקופת הבחירות החל לאזול. התנהלות זו, מחלישה במעט את הטענה כי עניינו של בועז יוסף היה רק המניע לחקיקה, שהוביל להסדרת סוגיית התמודדותם של יושבי ראש ועדות ממונות בבחירות (לעניין ההבחנה בין המניע לחקיקה לבין תכליתה ראו גם בפסקה 61 להלן).