42. לצד כל האמור לעיל, דומני כי הדחיפות שראו המחוקקים בקידום הצעת החוק מלמדת גם על כך שקיבלו את העמדה העקרונית שלפיה לא ניתן "לשנות את כללי המשחק תוך כדי המשחק". דומה כי הרצון בקידומו המהיר של התיקון נשען על הרצון לתקן את הוראות החוק במועד רחוק ככל הניתן ממועד הבחירות לרשויות המקומיות. בהקשר זה ציינו חברי כנסת שונים מהקואליציה כי אין לשנות את כללי הבחירות בתוך תקופת הבחירות לרשויות המקומיות – אך סברו, מטעמיהם שלהם, שטרם החלה תקופה זו (7.6.2023, בעמ' 141; פרוטוקול הישיבה מיום 20.6.2023, בעמ' 10, 99; פרוטוקול הישיבה מיום 29.6.2023, בעמ' 4-3, 9, 25-24, 49). ואולם, כפי שהוצג לא פעם ולא פעמיים לחברי הכנסת, תקופת הבחירות לרשויות המקומיות כבר החלה במועד הדיונים בהצעת החוק, וזאת בהתאם לפסיקת בית משפט זה בעניין לוינטל (על הקושי העקרוני בשינוי כללי הבחירות בתקופת הבחירות אעמוד גם להלן, בפסקאות 57-52). כך, במהלך החקיקה הוצגה עמדה ברורה וחד משמעית – הן מטעם משרד המשפטים, הן מטעם משרד הפנים, והן מטעם הייעוץ המשפטי של ועדת הפנים – כי במועד חקיקת החוק כבר החלה תקופת הבחירות (פרוטוקול הישיבה מיום 20.6.2023, בעמ' 101, 105; פרוטוקול הישיבה מיום 26.6.2023, בעמ' 3; פרוטוקול הישיבה מיום 29.6.2023, בעמ' 59). כן הודגש כי משרד הפנים מנחה את עצמו בכל מה שנוגע לענייני הבחירות כך שהמועד הקובע הוא 150 ימים לפני הבחירות (פרוטוקול הישיבה מיום 20.6.2023, בעמ' 105; פרוטוקול הישיבה מיום 29.6.2023, בעמ' 53).
43. סיכום ביניים: בחקיקת תיקון מס' 53 ביקשו המחוקק להשיג שתי תכליות, האחת, תכלית פרסונלית מובהקת במתן אפשרות לבועז יוסף להתמודד לראשות עיריית טבריה; והשנייה, תכלית עקרונית, למתן זכות לחברי ויושבי ראש ועדה ממונה להתמודד בבחירות לרשויות המקומיות באותה הרשות שבה הם מכהנים. הדחיפות בעריכת הדיונים מלמדת בעיני כי התכלית הפרסונלית ניצבה במוקד כוונת המחוקק במקרה דנן, אך היא יכולה ללמד גם על עמדתו העקרונית כי אין לשנות את כללי הבחירות לרשויות המקומיות בתוך תקופת הבחירות.
תכלית אובייקטיבית
44. כאמור, לצד תכליתו הסובייקטיבית של דבר החקיקה, ניצבת תכליתו האובייקטיבית. לעומת התכלית הסובייקטיבית, שהיא כאמור כוונת המחוקק שעולה מן הבחינה ההיסטורית העובדתית, התכלית האובייקטיבית עניינה בעקרונות היסוד של שיטתנו המשפטית והשיקולים הכלליים הנוגעים לאינטרס הציבורי באשר לאופן יישומו של דבר החקיקה (עניין לוונשטיין לוי, פסקה 24; עניין אלמיזרק, פסקה 13; ברק, פרשנות החקיקה, בעמ' 249). דומה כי המטרות והאינטרסים העיקריים בבסיסו של תיקון מס' 53 נוגעים לחשיבותה של הזכות לבחור ולהיבחר במישור המוניציפלי ולאיזונה עם האינטרס הציבורי במימוש תכליותיהן של ועדות ממונות. ואולם, כאמור, השאלה בענייננו אינה תכליתו האובייקטיבית של תיקון מס' 53 כשלעצמו, אלא תכלית תחולתו במישור הזמן. כפי שיפורט להלן, אני סבור כי העמדה הפרשנית שלפיה התיקון חל בבחירות הקרובות מעוררת קשיים ממשיים, הן במישור הרטרוספקטיביות, הן במישור הכלליות של החוק. במישור הרטרוספקטיביות, עמדה פרשנית זו לוקה בשתיים: הן בהשלכותיה כלפי ועדות ממונות שמונו בעבר ובמשמעות מעשיהן; הן בשינוי כללי הבחירות לאחר תחילתה של תקופת הבחירות.