חזקה נגד תחולה למפרע (רטרוספקטיבית)
45. ככלל, המשפט מסתייג מנורמות בעלות תחולה למפרע. מאחר שהחוק נועד להסדיר יחסים בין בני אדם ולהכווין התנהגותם, הוא על פי טבעו צופה פני עתיד (עניין אורט, פסקה 29; עניין גניס, בעמ' 258). תחולה למפרע של חוק פוגעת בעקרונות יסוד של צדק והגינות; היא פוגעת ביכולת ההסתמכות על החוק וביציבות המשפטית; והיא פוגעת באמון הציבור במוסדות השלטון – ומשכך היא דבר חריג בנוף המשפטי (בג"ץ 687/15 ידיד נ' הכנסת, פסקה 30 (9.7.2015) (להלן: עניין ידיד); עניין ארביב בעמ' 776; ברק, פרשנות החקיקה, בעמ' 621-619; יניב רוזנאי "רטרואקטיביות – יותר מאשר 'רק עניין של זמן'! מחשבות על ניתוח חקיקה רטרואקטיבית בעקבות בג"ץ גניס" משפט ועסקים ט 395, 410-405 (2008)). חקיקה היא רטרוספקטיבית אם היא משנה לגבי העתיד את המעמד המשפטי, התכונות המשפטיות או התוצאות המשפטיות של מצבים שנסתיימו או של פעולות או אירועים שנעשו או שהתרחשו לפני מועד כניסתו של החוק לתוקף (עניין ארביב, בעמ' 777). על הקושי שמעוררת חקיקה רטרוספקטיבית ועל המשקל שיש ליתן לשיקול זה בפרשנות החקיקה כבר נפסק בזו הלשון:
"בבואנו לפרש את כוונותיו של המחוקק, עלינו לזכור כי אינטרסים חברתיים שונים משפיעים על היווצרותו של חיקוק ועוד עלינו לזכור כי האינטרס החברתי הראשון במעלה הוא שיהיה החוק שווה לכל נפש. על אחת כמה וכמה כשמדובר בתחולתו הרטרוספקטיבית של חיקוק; כי אז האינטרס הציבורי אשר חשיבותו עולה על כל האחרים הוא האינטרס שבבטחון וביציבות המשפטיים" (בג"ץ 122/73 עבאדי נ' שר הפנים, פ"ד כח(2) 253, 280 (1974)).
עוד נקבע בהקשר זה כי:
"נקודת המוצא העקרונית היא, כי חקיקה רטרוספקטיבית אינה ראויה. החזקה היא נגדה. ה'נטל' מוטל על המבקש לסתור אותה. אין זה מספיק – לשם סתירה של החזקה – להראות כי הסדרו של החוק החדש טוב מההסדר הישן, שאם כן, כל חוק – שחזקה עליו שהוא טוב מקודמו – היה מוחל רטרוספקטיבית. [...] יש להראות, כי קיים אינטרס ציבורי ליתן לחוק החדש תחולה רטרוספקטיבית" (עניין ארביב, בעמ' 785; כן ראו בג"ץ 2905/20 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' הכנסת, פסקה 13 לפסק הדין של הנשיאה א' חיות (12.7.2021) (להלן: עניין ממשלת החילופים)).
46. הצדדים שלפנינו לא נחלקו על עצם קיומה של החזקה נגד תחולה רטרוספקטיבית, אלא בשאלה אם החלת התיקון בבחירות הקרובות היא בבחינת תחולה רטרוספקטיבית של הוראות התיקון. כך, העותרים, כמו גם משיבי הממשלה, הביעו עמדה ברורה שהחלת התיקון על הבחירות הקרובות היא רטרוספקטיבית, וזאת בפרט מאחר שיש בכך כדי לשנות את כללי הבחירות תוך כדי תקופת הבחירות. מן העבר השני נטען כי החלתו של תיקון מס' 53 על הבחירות הקרובות היא בבחינת החלה פרוספקטיבית, מאחר שרק לאחר כניסת התיקון לתוקפו תינתן בידי חברי הוועדות הממונות האפשרות להתפטר מתפקידם על מנת לרוץ בבחירות הקרובות (ביום 2.8.2023; סעיף 151 לתצהיר התשובה מטעמו של בועז יוסף). הכנסת מצדה ציינה כי הטענה שהחוק הוא רטרוספקטיבי "אינה נכונה, שכן החוק המתקן הוא בעל תחולה פרוספקטיבית – הוא אינו משנה את משמעותה המשפטית של פעולה כלשהי שנעשתה בעבר, אלא מאפשר מכאן ולהבא לחברי ועדות ממונות להתמודד בבחירות לרשויות המקומיות לאחר תקופת צינון" (התייחסות הכנסת לסוגיה זו הובאה בהערת שוליים 10 לכתב התשובה).