מאיר אלמקייס:
נכון. זה בדיוק מה שהיה" (פרוטוקול הישיבה מיום 29.6.2023, בעמ' 36-35).
קביעה כי התיקון חל על מערכת הבחירות הקרובה – כך שמי שלא היה כשיר להתמודד בבחירות הופך לכזה – משנה אפוא את המשמעויות של מינוי ועדה ממונה, כמו גם פעולות שנעשו בזיקה אליהן.
49. ביטוי נוסף לממד רטרוספקטיבי זה נעוץ בדיני התעמולה, שכפי שכבר ציינתי לעיל, אינם מותאמים בעת הזו לתיקון מס' 53. דוגמה מובהקת לכך נעוצה בהוראת סעיף 2א לחוק הבחירות (דרכי תעמולה), תשי"ט-1959 שאוסרת על שימוש בנכסי ציבור בקשר עם תעמולת בחירות. משיבי הממשלה ציינו בהקשר זה כי האמור בסעיף 2א "ודאי שלא חל בה במידה על עובד ציבור עת שהיה מנוע להתמודד בבחירות עד לפני זמן קצר כפי שחל על נבחר ציבור שיתמודד בהן, ולא ניתן לשנות בדיעבד מצב זה" (סעיף 80 לתצהיר התשובה). מבלי להביע עמדה לגופה של הסוגיה (שלא ניצבת במישרין לדיון לפנינו), הרי שדי באפשרות שפרסומים שערב תיקון מס' 53 לא נחשבו תעמולת בחירות אסורה ועשויים להיות כאלה כיום, כדי ללמד על הממד הרטרוספקטיבי שנעוץ בתחולתו המידית של התיקון (וראו גם את האמור בתשובת הכנסת, בסעיף 137; כן ראו פרוטוקול הישיבה מיום 29.6.2023, בעמ' 31-29). לכך יש להוסיף כי קיים קושי לתקן פגמים כאלה שכבר אירעו (להבדיל ממניעתם מכאן והלאה). בהקשר זה, קביעה כי הוראות התיקון יחולו מידית לא תאפשר גם גיבוש הסדרים מינהליים מתאימים (ראו את האמור בתצהיר התשובה מטעם משיבי הממשלה, סעיף 80), באופן שעשוי להעמיק את הפגיעה בשוויון בהתמודדות בבחירות המקומיות.
50. הנה כי כן, תיקון מס' 53 מגלם שינוי בעצם פעולת מינוי הוועדה הממונה, הוא משנה את מערך האיזונים שניצב בבסיס מוסד זה, ולכן תחולתו על ועדות ממונות קיימות משווה תוצאות משפטיות חדשות לעצם פעולת מינוין (השוו לדברי השופט א' ברק בעניין ארביב, בעמ' 780-779). זאת ועוד, החלתו המידית של תיקון מס' 53 מקנה, כפי שכבר ציינתי, יתרון לנציגיו של השלטון המרכזי בבחירות המקומיות הקרובות. בהקשר זה כבר נפסק לא אחת כי בכל הנוגע לפרשנות חקיקה שעוסקת בבחירות המקומיות, "בבחירה בין כמה אפשרויות פרשניות, העדיפה הפסיקה ליתן את הבכורה לאפשרות השומרת על האוטונומיה של הרשות המקומית מפני התערבות של השלטון המרכזי" (בג"ץ 4790/14 יהדות התורה – אגודת ישראל – דגל התורה נ' השר לשירותי דת, פסקה 40 (19.10.2014); עניין חביש, פסקה 60). הקשיים שהובאו לעיל מחלישים עד מאוד את ההצדקה לתחולתו הרטרוספקטיבית של התיקון (ראו והשוו באופן כללי: עניין ידיד, פסקה 31; בג"ץ 1149/95 ארקו תעשיות חשמל נ' ראש עיריית ראשון לציון, פ"ד נד(5) 547, 573 (2000)).