51. בשולי הדברים אציין כי ממד רטרוספקטיבי זה מתקיים בעיקר כלפי ועדות שמונו ביישובים שבהם עתידות הבחירות להתקיים בחודש אוקטובר הקרוב. ממד זה נחלש ביחס לוועדה הממונה בצור הדסה, לשם ההדגמה, שבחירות לראשות המועצה המקומית שם עתידות להתקיים בשנת 2027. על אף שגם ביחס לוועדה זו משנה התיקון את משמעות המינוי עצמו, הרי שפעולות שתבצע הוועדה בסמוך למועד הבחירות יוכלו להיבחן גם בראי אפשרותם של חברי הוועדה להתמודד בבחירות עצמן (וכך ידעו גם גורמים פוליטיים מקומיים). ויודגש כי ההתייחסות לצור הדסה הינה כדוגמה בלבד, וברי כי איני מביע עמדה לגופה של פעילות הוועדה הממונה שם (או לחוקתיותו של תיקון מס' 53, סוגיה שכאמור אינה מחייבת את הכרעתנו בעתירות דנן).
"שינוי כללי המשחק תוך כדי המשחק"
52. לצדם של ההיבטים הרטרוספקטיביים שתוארו לעיל, החלופה הפרשנית בדבר תחולה מידית של הוראות התיקון מעוררת היבט רטרוספקטיבי נוסף שבא לידי ביטוי בשינוי מהותי בדיני הבחירות לרשויות המקומיות לאחר תחילתה של תקופת הבחירות.
53. אין זו הפעם הראשונה שהובאה לפני בית משפט זה סוגיית שינוי כללי הבחירות תוך כדי תקופת הבחירות. כך, נקבע בעבר כי "כלל גדול הוא בדיני בחירות כי יש להיערך אליהן מראש ובזמן; יש להבטיח האפשרות הממשית של הגשמת העיקרון כי לכל קול יינתן קול. על-כן חייבים לקבוע מראש 'כללי משחק' עקביים" (בג"ץ 65/05 מוסלח נ' ראש-ממשלת ישראל, פ"ד נט(4) 553, 556 (2005)). שינוי בכללי הבחירות בתוך תקופת הבחירות "מכניס אנדרלמוסיה" במערכת הבחירות והוא עלול לפגום בלגיטימיות התוצאות (בג"ץ 606/01 ברקה נ' ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-16 ולראש הממשלה, פ"ד נה(2) 577, 580 (2001)). משכך, מתחייב כי כללי הבחירות יהיו יציבים, עקביים ודאיים וברורים – וזאת כחלק מהבטחת הלגיטימציה של הליך הבחירות כולו. שינויים מהותיים בכללים אלה במהלך תקופת הבחירות עלולים לפגוע באמון הציבור במערכות השלטון באופן שחותר תחת עקרונות דמוקרטיים בסיסיים (ראו והשוו: עניין ממשלת החילופים, פסקה 16 לפסק הדין של הנשיאה א' חיות; כן ראו פסקה 122 לפסק הדין של המשנה לנשיאה (בדימ') ח' מלצר). לכך יש להוסיף כי שינוי כללי הבחירות בתקופת הבחירות פוגע בדיעבד בציפיות השחקנים הפוליטיים ובהתבססותם על הוראות הדין (ראו והשוו: בג"ץ 5846/11 קעדאן נ' מדינת ישראל (26.9.2011); בג"ץ 2060/91 כהן נ' יו"ר הכנסת, פ"ד מו(4) 319, 329-328 (1992)). נוכח האמור, ברי כי חריגה מהכלל תיעשה במקרים חריגים וקיצוניים (ראו והשוו: בג"ץ 2618/22 פרי דוד בע"מ נ' המועצה לייצור צמחים ולשיווקם, פסקה 12 (18.5.2022)).