59. שאלת הנפקות החוקתית של פגם פרסונלי בדבר חקיקה היא שאלה מורכבת. בעבר, בית משפט זה היה מוכן להניח "כי ייתכנו מצבים שבהם חקיקת חוק ממניע פרסונאלי עשויה להוות פגיעה ב'עקרונות היסוד של השיטה' ולהצדיק את בטלותו של דבר החקיקה" (עניין הרפורמה ברשות החשמל, פסקה 16; כן ראו והשוו ביחס למניע פרסונלי בחוקי יסוד, עניין דרעי, פסקאות 44-42 לפסק הדין של הנשיאה א' חיות; עניין שפיר, פסקה 43 לפסק הדין של הנשיאה א' חיות). במקרה אחר עמד בית המשפט על הצורך לבחון קיומה של "סיבה עניינית מדוע החוק יחול על קבוצה מצומצמת" (עניין איתנית, פסקה 35; וראו בהקשר זה גם את החקיקה הפרסונלית שמובאת כדוגמה שם, בסיפת הפסקה). ובפרשה אחרת התקיים דיון בשאלה אם ראויה היא תכליתו של התיקון לחוק הבזק, התשמ"ב-1982 שעניינו בהכשרת שידוריו הלא חוקיים של תחנת הרדיו "ערוץ 7" (בג"ץ 1030/99 אורון נ' יו"ר הכנסת, פ"ד נו(3) 640, 665-664 (2002)). המשותף לפרשות אלו הוא כי נוכח פגיעתו האפשרית בעקרון שלטון החוק, יש לבחון חוקתיותו של חוק שדבק בו פגם פרסונלי ב"בזכוכית מגדלת" (ראו והשוו: בג"ץ 971/99 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' ועדת הכנסת, פ"ד נו(6) 117, 173-172 (2002)). לצד זאת, מאחר שהטענה כי בבסיס דבר חקיקה של הכנסת ניצבת תכלית פרסונלית חותרת תחת חזקת החוקתיות של החוק, ברי שעליה להישען על "תשתית ממשית" (עניין הרפורמה ברשות החשמל, פסקה 16; עניין אבו עראר, בעמ' 40).
60. כפי שכבר הובהר לעיל, ניסוחו של תיקון מס' 53 אינו ניסוח פרסונלי, אך חקיקה יכולה להיות פרסונלית גם אם היא נחזית לבעלת תחולה כללית, בנסיבות שבהן המחוקק יכול היה לזהות מראש מי האדם או האנשים שעליהם הוא יחול (ברק, הביקורת השיפוטית, בעמ' 1792; טמיר, חקיקה פרסונלית, בעמ' 177; חיים גנז "על כלליותן של נורמות משפטיות" עיוני משפט טז 579, 583-580 (1991)). במקרה דנן, כפי שהבהירה גם הכנסת בתצהיר התשובה מטעמה: "חוג חברי הוועדות הממונות בכלל, וחוג ראשי הוועדות הממונות בפרט, אשר רשאים להתמודד בבחירות הקרובות [...] ידוע ומצומצם בהיקפו עד מאוד" (שם, סעיף 124). זאת ועוד, במקרה דנן הומחש, "באותות ובמופתים", כי ביסוד החלופה הפרשנית בדבר תחולתו המידית של התיקון ניצבת תכלית פרסונלית – לאפשר לבועז יוסף להתמודד לראשות עיריית טבריה. עיצוב הנורמה המשפטית כך שתיטיב עם אדם ספציפי ללא הצדקה עניינית (הצדקה שחורגת מההצדקה הכללית לתיקון) – לא עולה בקנה אחד עם עקרון שלטון החוק. משכך, מתחייבת לכאורה כבר בשלב זה המסקנה כי תכלית השמירה על שלטון החוק משמיעה לנו כי התיקון לא יחול על מערכת הבחירות הקרובה.