61. לצד זאת, נטען לפנינו כי יש להבחין בין מניע פרסונלי שהוליד, בסופו של יום, דבר חקיקה כללי שחל על קבוצה בלתי מסוימת של אנשים; לבין תכלית פרסונלית, שלפיה החוק כשלעצמו נועד לחול על קבוצה מסוימת של אנשים (ראו סעיפים 123-120 לתשובת הכנסת). אכן, דומה שבהבחנה זו יש ממש, ולא מן הנמנע שמניעים פרסונליים הולידו לא אחת הסדרים משפטיים שנקיים מפגם פרסונלי כזה או אחר. ברי בהקשר זה כי לשאלת תחולתו הרטרוספקטיביות של החוק זיקה ממשית למידת כלליותו, מאחר שתחולה רטרוספקטיבית מוליכה לכך שלפחות חלק מקבוצת נמעניו של החוק ידועה (הוראת מעבר עשויה במקרים מתאימים לרפא מאפיינים פרסונליים שכאלה; ראו והשוו: טמיר, בעמ' 180; עניין ממשלת החילופים, פסקה 138 לפסק הדין של המשנה לנשיאה (בדימ') ח' מלצר). בהקשר זה צוין באחת הפרשות כי "הזהירות מתבקשת בהגדרת חוק פרסונאלי, שכן לעיתים הניסיון של מקרה מסוים מביא לעיגון לגיטימי של נורמה כללית – או שיש צידוק יוצא דופן לקביעת נורמה פרטנית" (בג"ץ 8260/16 המרכז האקדמי למשפט ועסקים נ' כנסת ישראל, פסקה 6 לפסק הדין של השופט נ' הנדל (6.9.2017)).
עם זאת, יש לציין כי הבחנה זו בין מניע פרסונלי לבין תכלית פרסונלית אינה תמיד ברורה וחדה ואף אינה שגורה, כפי שיעיד למשל השימוש שנעשה במונחים אלה בערבוביה (ראו למשל פרוטוקול הישיבה מיום 5.6.2023, בעמ' 5). כך או אחרת, אין הכרח לטעת מסמרות בסוגיה זו במקרה שלפנינו, מאחר שעל המניע הפרסונלי לתיקון אין חולק (ראו בסעיף 120 לתשובת הכנסת) ותכליתו הפרסונלית של התיקון עולה באופן ברור ומובהק מהליך החקיקה. משכך, אני סבור כי עקרון שלטון החוק, שמחייב כי נורמות שיוצאות מידי המחוקק תהיינה, ככלל, כלליות, מטה אף הוא את הכף לעבר הפרשנות שתיקון מס' 53 לא יחול על מערכת הבחירות הקרבה.
מסקנות: פרשנות תחולת תיקון מס' 53 בראי תכליותיו
62. הגענו לסיומו של המסע הפרשני. כפי שראינו, לשונו של תיקון מס' 53 אינה כוללת הוראה בדבר תחולתו במישור הזמן, ובפרט לעניין תחולתו על הבחירות הקרובות לרשויות המקומיות. בחינת כוונתו של המחוקק מעלה כי לצד קידומן העקרוני של הזכות לבחור והזכות להיבחר, ניצבה תכלית פרסונלית מובהקת והיא מתן האפשרות לראש הוועדה הממונה בטבריה להתמודד בבחירות הקרובות. אכן, לצדה של תכלית זו ניתן לאתר כוונה של המחוקק שלא לשנות את כללי הבחירות תוך כדי תקופת הבחירות; אך דומה כי במוקד הליך החקיקה ניצבה התכלית לאפשר לבועז יוסף להתמודד בבחירות הקרובות לרשויות המקומיות. אל מול תכליות סובייקטיביות אלו ניצבות תכליותיה האובייקטיבית של תחולת החוק: החזקה נגד תחולה למפרע; הכלל שאין משנים את כללי הבחירות בתוך תקופת הבחירות; ועקרון שלטון החוק שמחייב שחקיקה תהא, ככלל, כללית ולא פרסונלית. התכלית הסובייקטיבית והתכלית האובייקטיבית לא עולות בקנה אחד: הראשונה משמיעה כי התיקון יחול גם בבחירות המקומיות הקרובות; ואילו האחרונה משמיעה כי התיקון לא יחול בבחירות אלו.