שלישית, וכנגזרת מסוגיה זו, טיעוני העותרים לא קיימו בעיני הבחנה מספקת בין שאלת התמודדותו של יושב ראש ועדה ממונה לבין שאלתם התמודדותם של חברי ועדה ממונה. ברי כי נוכח תכליתו הפרסונלית המובהקת של התיקון, התמקדו טענות העותרים לא אחת ביתרון שמוקנה ליושב ראש הוועדה הממונה בבחירות (ובפרט, ליושב ראש הוועדה הממונה בטבריה). ואולם, הדעת נותנת כי יתרונו של יושב ראש הועדה הממונה בבחירות שונה מהיתרון שניתן לחבריה, ולפיכך על מנת להידרש באופן סדור לטענות שנוגעות לחוקתיות החוק, מחייב הניתוח המשפטי (בדבר הפגיעה בזכויות ובתכליות הוועדה הממונה) התייחסות גם לסוגיה זו.
נוכח כל האמור לעיל, אין אני סבור כי העתירות שלפנינו מניחות את התשתית המשפטית הדרושה להכרעה בסוגיית חוקתיות החוק, וממילא אין מקום להידרש לסוגיה זו עובר לגיבוש ההסדרים במישור המינהלי בהתאם להנחיית היועצת המשפטית לממשלה. ברי כי טענות הצדדים בהקשר זה שמורות להם לאחר השלמת גיבוש ההסדרים האמורים.
סוף דבר
64. התיקון שניצב במוקד העתירות שלפנינו ביקש לאפשר לחבריה של ועדה ממונה וליושב ראשה להתמודד בבחירות לרשות המקומית שאליה מונו. תיקון זה, לצד תכליתו העקרונית-כללית, ביקש לאפשר גם באופן פרסונלי לבועז יוסף, יושב ראש הוועדה הממונה בטבריה להתמודד בבחירות בעיר. העותרים לפנינו ביקשו כי נורה על ביטולו של התיקון, אך בחינת פרשנותו של התיקון העלתה כי קיימת חלופה פרשנית אשר מונעת את הצורך להכריע בחוקתיות החוק בעת הזו ובד בבד מאפשרת את קיומו של החוק בהתאמה לעקרונות היסוד של השיטה (עניין גניס, בעמ' 290). חלופה פרשנית זו, שלפיה הוראות תיקון מס' 53 לא יחולו בבחירות הקרובות לרשויות המקומיות עולות בקנה אחד עם עקרונות יסוד בשיטתנו המשפטית, שלפיהם אין לשנות את כללי הבחירות במהלך תקופת הבחירות, וכי חקיקה ככלל לא תחול למפרע ותהיה כללית ולא פרסונלית.
התוצאה היא אפוא, כפי שציינו בפסק דיננו החלקי, כי הוראות תיקון מס' 53 לחוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ"ה-1965 יפורשו באופן שלא תהא להן תחולה על הבחירות הקרובות לרשויות המקומיות. בכל הנוגע לחוקתיות התיקון, טענות הצדדים שמורות להם.
אציע כי נחייב את הכנסת בהוצאות העותרים בכל אחת מן העתירות בסך 10,000 ש"ח (30,000 ש"ח סך הכל).
מ"מ הנשיא
השופט א' שטיין:
השורה התחתונה
1. אני מסכים לתוצאה אליה הגיע חברי, ממלא-מקום הנשיא, בפסק דינו המקיף והמנומק לעילא ולעילא.