12. כפי שניתן לראות, המנשר מציין במפורש את העובדה שמועצת המדינה הזמנית קיבלה את סמכויותיה מהכרזת העצמאות, וכי אין לה מקור אחר ממנו ניתן לשאוב את הסמכות הבסיסית לחוקק חוקים. הווה אומר: מועצת המדינה הזמנית, וכל כנסת שנכנסה לנעליה במרוצת השנים, לא קיבלה לידיה סמכויות אשר עולות על אלו שבהכרזת העצמאות.
פקודת סדרי השלטון והמשפט
13. פקודה זו הקימה את מוסדות השלטון במדינת ישראל והגדירה את סמכויותיהם. במבוא לפקודה נאמר מפורשות כך:
"בתוקף הסמכות שנקבעה למועצת המדינה הזמנית בהכרזה על הקמת מדינת ישראל מיום ה' באייר תש"ח (14 במאי 1948) ובמנשר מאותו יום, מחוקקת בזאת מועצת המדינה הזמנית לאמור: [...]" (ההדגשה הוספה – א.ש.).
מפאת חשיבותו של מסמך היסטורי זה, ראיתי לנכון להביאו כאן, כפי שפורסם:
14. האמור במנשר ובפקודת סדרי השלטון והמשפט אינו משאיר מקום לספקות באשר למקור הסמכתה של הכנסת לחוקק חוקים בעבור מדינת ישראל ותושביה. מסמכי הקמה אלה קובעים במפורש כי מועצת המדינה הזמנית וכל בית מחוקקים שמתמנה אחריה, יהיו מוסמכים לחוקק חוקים בתוקף הסמכות שנקבעה בהכרזת העצמאות.
15. הסמכה זו – בלעדיה אין: בלעדי הסמכה כאמור, שום כנסת לא היתה מוסמכת לחוקק שום חוק. אם נתעלם מהסמכה זו, לא נמצא במשפטנו שום הוראה פורמלית שנותנת לחוקי הכנסת תוקף משפטי, ושמחייבת את מוסדות המדינה ואת אזרחיה לקיים חוקים אלה ולציית להם. הסמכה זו – וגבולותיה – זכו להכרת העם בזמן קביעתם. כל אלה מתועדים בהכרזת העצמאות. מעמדה המשפטי הפורמלי של ההכרזה כנורמת-העל – כלל ההכרה הבסיסי, כלשונו של הארט – עוגן במנשר ואחריו בפקודת סדרי השלטון והמשפט בלשון ברורה שאינה מותירה מקום לספקות.
16. אלו שטוענים אחרת מפנים אותנו למונחים אמורפיים כדוגמת "דמוקרטיה" ו"רצון העם". באומרי "מונחים אמורפיים" אין בכוונתי להקטין את חשיבותם החברתית והמדינית. דמוקרטיה ורצון העם עומדים בבסיס קיומנו כמדינה וכחברה. אולם, מונחים אלה אינם בגדר כללי משפט, מאחר שלא ניתן לגזור מהם מענה לשאלת-השאלות ששאלתי בפתח דבריי: האם הכנסת מוסמכת לחוקק כל חוק כראות עיניה? מענה לשאלה זו אינו יכול להיגזר מ"רצון העם" או מ"דמוקרטיה" מסיבה פשוטה: רצון העם ודמוקרטיה יכולים לתת תשובות שונות ומגוונות לשאלה שבה עסקינן, ומהי התשובה שהם נתנו לשאלה זו – כעניין של עובדה – היא שאלה של עובדה אשר טעונה בירור עובדתי. בירור זה מובילנו אל מסמכי ההקמה של המדינה ומהם – אל הכרזת העצמאות. אין לה, לכנסת, מקור סמכות אחר לחוקק חוקים. אם נתעלם מהאמור במנשר, בפקודת סדרי השלטון והמשפט המקורית ובהכרזת העצמאות, נמצא את הכנסת נטולת סמכויות חקיקה – תוצאה שמן הסתם אינה מתקבלת על הדעת ואינה נכונה.