42. דוגמא זו שופכת אור על נקודה נוספת, החשובה לענייננו-שלנו: חוק פרסונלי שפועל במתכונת "קח" אינו חייב לזהות את מוטבו – יקירו של המחוקק – במפורש. חוק יכול להיות מסווג כפרסונלי על בסיס תוכנו והמניע שמאחוריו גם כאשר הוא אינו נוקב בשם מוטבו.
43. חוק פרסונלי פוגע בשוויון מסיבה פשוטה: הוא מיטיב או, לחלופין, מרע את מצבו של אדם מסויים, או תאגיד מסויים, שסומן לשם כך. חוק כזה אינו עולה בקנה אחד עם עיקרון השוויון הגמור אשר נקבע בהכרזת העצמאות. חקיקתם של חוקים פרסונליים אינה כלולה אפוא בסמכות החקיקה של הכנסת. הכנסת אינה מוסמכת לחוקק חוקים פרסונליים, ועל כן חוקים כאלה אינם תקפים.
44. חוק פרסונלי שפועל במתכונת "קח" פותח פתח רחב למעשים של שחיתות שלטונית. ניסיון החיים מלמד שעל-פי רוב אין "קח" בלי "תן"; ומכאן החשש למתן שוחד ולקבלתו על ידי חברי מוסד המחוקק, ל"שלח לחמך על פני המים", או לסטייה אחרת מכללי טוהר-המידות אשר מחייבים את השלטון. חוק פרסונלי גם מסב פגיעה אנושה למראית פני הצדק או, ביתר דיוק, למראית פני היושר אצל המוסד המחוקק ואצל מוטבו של החוק כאחד. זאת, מאחר שאין כל דרך מעשית לנקות חוק כזה מהחשד שמשמעו האמיתי – בכל הקשור לזהות מוטבו ולסיבה שמאחורי הזכאות המיוחדת שהוקנתה לו – הוא "הנ"ל מאנ"ש", כלשונו של פתק השחיתות הידוע לשמצה. במילים אחרות: גם כאשר ניתן להצדיק את חקיקתו של חוק פרסונלי, לא ניתן יהיה לנקותו מהחשד כי מוטבו זכה לקבל את ההטבה החקוקה בזכות היותו איש שלומה של המפלגה או של הקואליציה אשר אוחזת בהגה השלטון.
45. לא זו אף זו. ספק בעיניי אם חוק פרסונלי שמעיקרו לא נועד לחול על ציבור בלתי-מסויים, אלא על אדם אחד בלבד – אשר סומן על ידי המחוקק לטובה או לרעה, כיקירו או כקורבנו – הוא בגדר "חוק" בהיבט המושגי הבסיסי. הפילוסוף ג'ון לוק טען באופן משכנע כי חוק המדינה חייב להיות כללי, אחיד ויציב מעצם טבעו והגדרתו כ"חוק"; ועל כן "חוק פרסונלי" הוא בגדר תרתי דסתרי:
"The legislative, or supreme authority, cannot assume to its self a power to rule by extemporary arbitrary decrees, but is bound to dispense justice, and decide the rights of the subject by promulgated standing laws… […] They are to govern by promulgated established laws, not to be varied in particular cases, but to have one rule for rich and poor, for the favourite at court, and the country man at plough."