עד כה, פרט לאמירות כלליות באשר למעמד הרם של הזכות לבחור ולהיבחר לרשויות המקומיות, נמנע בית המשפט לגזור את מעמדה של זכות זו ושל השוויון בין מועמדים בבחירות המקומיות מחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו ועל כן, טרם בחן חקיקה הפוגעת בהם במשקפי "פסקת ההגבלה" (ראו: בג"ץ 8238/96 אבו עראר נ' שר הפנים, פ"ד נב(4) 26 (1998); בג"ץ 2845/20 מפלגת "זה מקומי" – המפלגה המקומית הישראלית נ' משרד האוצר, פסקה 5 (27.5.2021)). הכרעה בשאלה זו אינה נדרשת אף עתה, נוכח התוצאה שאליה הגענו. אך בהינתן חשיבותן של הבחירות לרשויות המקומיות ל"ניהול של נושאים מקומיים באופן התואם את רצונם ואת שאיפותיהם של תושבי המקום" (בג"ץ 7181/08 לוינטל נ' שר הפנים, פסקה 1 לחוות דעתי (10.11.2008) (להלן: עניין לוינטל); ראו גם: ישי בלנק "מקומו של ה'מקומי': משפט השלטון המקומי, ביזור ואי-שוויון מרחבי בישראל" משפטים לד(2) 197, 211 (2004)), אני סבורה כי מן הראוי להביא בחשבון היבטים אלה ולו במסגרת המהלך הפרשני הנוגע למועד תחולת התיקון נושא העתירה.
פרשנות לפיה התיקון לא יחול כבר במערכת הבחירות קרובה יש בה אומנם משום פגיעה בזכותו של יוסף להיבחר. ואולם, פרשנות הפוכה פוגעת בזכויותיהם של יתר המועמדים, ובפרט בשוויון סיכוייהם בבחירות, וזאת בין היתר בשים לב ליתרונות שמהם נהנה ראש ועדה ממונה (היעדר אופוזיציה, סיוע מהשלטון המרכזי ועוד; להרחבה ראו: פסקה 23 לחוות דעתו של חברי ממלא מקום הנשיא). באיזון שבין הפגיעות האמורות, אני סבורה כי הפגיעה בזכויותיהם ובציפיותיהם הלגיטימיות של המועמדים האחרים כתוצאה מהחלת התיקון כבר בבחירות הקרובות, קשה לאין שיעור מהפגיעה שתיגרם ליוסף אם תימנע התמודדותו בבחירות אלה. זאת, בין היתר, משום שיוסף נכנס לתפקידו בידיעה כי הדין אינו מאפשר את התמודדותו, בעוד שאר המועמדים כלכלו את צעדיהם על פי הנחת מוצא זו ואף שיתפו פעולה עמו בידיעה כי הוא אינו מהווה "איום פוליטי".
3. הערתי השנייה נוגעת ל"שינוי כללי המשחק תוך כדי המשחק". בשורת פסקי דין עמד בית משפט זה על העיקרון לפיו בכל הנוגע לבחירות יש לקבוע "כללי משחק עקביים", שלא ישתנו במהלך תקופת הבחירות (בג"ץ 606/01 ברקה נ' ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-16 ולראש הממשלה, פ"ד נה(2) 577, 580 (2001); ראו גם: בג"ץ 65/05 מוסלח נ' ראש-ממשלת ישראל, פ"ד נט(4) 553, 556 (2005); עניין לוינטל, בפסקה 11 לפסק דינו של השופט י' דנציגר). כל שינוי מהותי בכללי הבחירות בתקופה האמורה טומן בחובו סיכון לערעור הלגיטימציה של ההליך הדמוקרטי, ליציבותו של המארג החוקתי ולפגיעה של ממש בזכות לבחור ולהיבחר של גורמים שונים (ראו והשוו: בג"ץ 2905/20 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' הכנסת, פסקה 16 לחוות דעתי (12.7.2021)). חברי ממלא מקום הנשיא מציין כי אף אם היה מקבל את הטענה שייתכנו שינויים בכללי הבחירות שניתן לבצעם לאחר תחילת תקופת הבחירות – על טענה מסוג זה להישען על תשתית עובדתית ומשפטית מתאימה, תוך המחשה כי "פעולות ההכנה לבחירות שכבר נערכו לא מושפעות (או מושפעות במידה מזערית) משינוי זה [...]". ולכך אוסיף כי אף אם תתקבל הטענה לפיה ייתכנו מצבים חריגים שבהם יתאפשר שינוי שולי או זניח בכללי הבחירות לאחר תחילת תקופת הבחירות, נקודת המוצא היא שאין לאפשר שינויים כאלה כל עוד קיים חשש להתממשות הסיכונים שצוינו לעיל.