בענייננו, התיקון התקבל לאחר "היום הקובע" (4.6.2023), שבו נפתחה מערכת הבחירות, דהיינו – יום השליפה הראשונה של פנקס הבוחרים, בהתאם לקביעה בעניין לוינטל. כמו כן, ברי כי השינוי שאומץ במסגרת התיקון בענייננו איננו שולי או זניח, והוא נועד לאפשר את התמודדותו של יוסף בבחירות לראשות עיריית טבריה, תוך פגיעה משמעותית בזכות להיבחר ובשוויון הסיכויים של המועמדים האחרים.
4. משהצטרפתי לטעמיו ולמסקנותיו של חברי ממלא מקום הנשיא פוגלמן, המתבססים על כללי הפרשנות הנהוגים עמנו, לא ראיתי מקום להידרש לניתוח החלופי שמציע חברי השופט א' שטיין.
ה נ ש י א ה (בדימ')
השופטת (בדימ') ע' ברון:
1. אני מסכימה לפסק דינו של חברי ממלא מקום הנשיא עוזי פוגלמן על טעמיו, ולקביעתו שלפיה יש להעדיף את התכלית האובייקטיבית של תיקון מספר 53 לחוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ"ה-1965 (להלן: תיקון מס' 53 או התיקון, ו-חוק הבחירות, בהתאמה); ולפרש את התיקון כך שהוראותיו לא יחולו על הבחירות הקרובות לרשויות המקומיות שהיו אמורות להתקיים ביום 31.10.2023, ובינתיים נדחו ליום 30.1.2024.
2. הפרשנות המוצעת על ידי חברי נותנת מענה לשלוש מן "המכות" שבהן לקה תיקון מס' 53: האחת, אופיו הפרסונלי של התיקון, שנועד להכשיר את התמודדותו של מר בועז יוסף (להלן: יוסף) בבחירות הקרובות לראשות עיריית טבריה.
השנייה, העובדה שיש בהחלה מיידית של התיקון משום "שינוי של כללי המשחק תוך כדי משחק", שבא לידי ביטוי בשינוי כללי הכשירות של המועמדים לאחר "היום הקובע" לפתיחת מערכת הבחירות לרשויות המקומיות – הוא יום השליפה הראשונה של פנקס הבוחרים בהתאם לקביעה ב-בג"ץ 7181/08 לוינטל נ' שר הפנים, פסקה 12 (10.11.2008) (להלן: היום הקובע). התיקון מנסה להשיב לאחור את "רכבת הבחירות" שכבר יצאה מהתחנה, ולאפשר את ההתמודדות של מי שלא היה ולא יכול היה להיות שחקן קודם לכן, בהיותו ראש ועדה ממונה.
המכה השלישית טמונה בהחלה המיידית של תיקון מס' 53 ונובעת מהמימד הרטרוספקטיבי שבו – העובדה שיש בתיקון כדי לשנות את התוצאות המשפטיות של פעולות ואירועים שהתרחשו בעבר (ראו: ע"א 1013/15 מדינת ישראל נ' מלול, פסקה 13 (1.11.2016)). קביעה כי התיקון הוא בעל תחולה מיידית יוצרת השלכות רטרוספקטיביות בשני מובנים: שינוי סטטוס הכשירות להתמודדות של ראשי הוועדות הממונות ברשויות המקומיות שבהן עתידות להתקיים בחירות – כאשר בעת המינוי קמה לראשי הוועדות מניעות מהתמודדות בבחירות, והחלה מיידית של התיקון תבטל את המניעות בדיעבד (יובהר כי התיקון ביטל גם את המניעות שחלה על חברי ועדות ממונות, אך מכיוון שהנושא לא עמד במוקד הדיון שהתקיים לפנינו, אתמקד בראשי ועדות ממונות). נוסף על כך, נוצר רִיק חקיקתי ביחס לדיני התעמולה שיחולו על מועמדים שכיהנו בוועדות הממונות, שעליו אעמוד בהמשך.