אשר לפגיעה בשוויון הנגרמת כתוצאה מהתמודדות של ראש ועדה ממונה, שעליה עמדתי לעיל, נאמר בדיון של ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, שהכינה את ההצעה לתיקון מס' 39 לקריאה ראשונה, כי "כאשר אדם עומד בראש רשות ממונה הוא לא עומד באותם אילוצים שעומד אדם שנבחר עם מועצה נבחרת וכדומה. כלומר התנאים של ראש הוועדה הממונה הרבה יותר קלים ולכן הסיכוי שייבחר לאחר מכן בקלפי גדולים הרבה יותר" (פרוטוקול ישיבה 440 של ועדת הפנים והגנת הסביבה, הכנסת ה-17, 3 (7.9.2008)).
8. על פניו, תיקון מס' 53 אינו נותן מענה לאיזו מהתכליות שאותן ביקש למלא תיקון מס' 39. כל שנאמר בדברי ההסבר להצעת התיקון הוא שההגבלה על ההתמודדות בבחירות חמורה מדי ו"אינה נותנת משקל ראוי לזכות היסוד לבחור ולהיבחר" (דברי הסבר להצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון מס' 54) (הזכות להיבחר), התשפ"ג-2023, ה"ח הכנסת 966, 106). אלא שהזכות לבחור ולהיבחר היא שעמדה לנגד עיני המחוקק במסגרת תיקון מס' 39, שבו הגביל את האפשרות של ראש הוועדה הממונה וחבריה להתמודד בבחירות; כאשר ההגבלה חלה רק ביחס לבחירות הראשונות המתקיימות לאחר המינוי.
התיקון עומד בניגוד צורם לתכלית שביסוד מוסד הוועדה הממונה, עד שדומה כי לא ניתן למצוא לו כל הצדקה ממשית; זאת פרט להיבט הפרסונלי שנועד לאפשר ליוסף להתמודד בבחירות לראשות עיריית טבריה, ולפתוח לו את הדלת לתפקיד שהיה נעול בפניו. התיקון מעורר חשש לפגיעה בכללי המינהל התקין, ולפתיחת פתח לעשיית שימוש לרעה בכוח ובסמכויות המופקדות בידי ראשי ועדות ממונות. תחת שאיפה לחיזוק הזכות לבחור ולהיבחר, נוצר הסדר חדש המאיים לפגוע ביכולתן של ועדות ממונות לפעול להגשמת תכליתן השיקומית, ובכלל זה להשיג את שיתוף הפעולה של גורמים מקומיים, ולרכוש את אמונם של תושבי הרשויות המקומיות שבהן הן פועלות.
9. סוף דבר. על בסיס הנימוקים שעליהם עמדתי בסעיפים 5-2 לעיל, אני מצטרפת לתוצאה שלפיה התיקון לא יחול בבחירות הקרובות לרשויות המקומיות.
ש ו פ ט ת (בדימ')
השופטת ד' ברק-ארז:
1. התיקון לחוק שנדון בהליך זה ביקש לשנות, באופן מיידי, את הכללים החלים על התמודדות בבחירות של ראש ועדה ממונה ברשות מקומית בתום כהונתו בתפקיד זה. אני מסכימה עם חברי ממלא מקום הנשיא ע' פוגלמן שהתיקון אינו בעל אופי טכני, אלא נסב על שאלות מהותיות ביותר, המשליכות על טוהר הבחירות ועל הבטחת השוויון בהן. כפי שציין ממלא מקום הנשיא, בשלב זה נדרשה הכרעתנו רק ביחס לשאלת התחולה המיידית של התיקון החדש, ועל כן ראוי להותיר את שאלת תוקפו וחוקתיותו של ההסדר כולו לעת מצוא, בהתאם להתפתחויות עתידיות. אני מסכימה אפוא לפסק דינו של חברי ממלא מקום הנשיא בעניין זה, ואף לתוצאה שאליה הגיע. עם זאת, מצאתי לנכון להוסיף מספר הערות המחדדות מנקודת מבטי את חשיבותם של הנושאים שבהם דנו.