4. אשוב אפוא למסלול הפרשני, באשר למועד תחולתו של התיקון, ולקביעתו של חברי, כי בהעדר עיגון לשוני ברור ומפורש, עלינו לבחון את תכליתו של התיקון. חברי בא לכלל מסקנה כי התכלית הסובייקטיבית של תיקון 53, כעולה מהליכי חקיקתו ומן הדיונים בוועדת הפנים של הכנסת, מורה על החלתו באופן מיידי – גם על מערכת הבחירות הקרובה. זאת בעיקר, בשים לב לתכלית הפרסונלית של החוק, שעניינה במתן אפשרות דווקנית למשיב 4, להתמודד בבחירות הקרובות. מנגד, סבור חברי, כי התכלית האובייקטיבית של התיקון, ובפרט העיקרון שלפיו יש להימנע מ'שינוי כללי המשחק תוך כדי המשחק', והעיקרון שלפיו על חוק להיות כללי ולא פרסונלי – 'מושכת' לכיוון הנגדי, דהיינו לדחיית תחולת התיקון עד לאחר מערכת הבחירות הקרובה.
5. חברי חתם את מסעו הפרשני בדבריו אלו: "התכלית הסובייקטיבית והתכלית האובייקטיבית לא עולות בקנה אחד: הראשונה משמיעה כי התיקון יחול גם בבחירות המקומיות הקרובות; ואילו האחרונה משמיעה כי התיקון לא יחול בבחירות אלו" (פסקה 62). בהתנגשות זו, בין שתי התכליות, סבור חברי, כי התכלית האובייקטיבית גוברת, וכי יש להעדיף פרשנות שלא תביאנו למצב שבו "בתחום הרגיש של דיני בחירות תוקן חוק הבחירות, בזמן בחירות, על מנת להיטיב עם אדם אחד – ראש הוועדה הממונה בטבריה" (שם).
6. כאמור, מסקנתי זהה לזו של חברי, אך דרכי שונה במקצת. עיקר הפער בינינו נעוץ בזיהוי הפגם המשפטי הכרוך בפרשנות שלפיה תחולתו של תיקון 53 היא מיידית; לגבי דידי, הפגם העיקרי נוגע לשינוי הכללים הנוגעים לבחירות 'תוך כדי תנועה', במהלך תקופת הבחירות, באופן המביא לפגיעה קשה במושכלות יסוד של דיני הבחירות, ובפרט באינטרס ההסתמכות של השחקנים הפוליטיים המתמודדים בבחירות. אני שותף לעמדתו של חברי, שלפיה פגם זה מצדיק פרשנות הדוחה את תחולתו בזמן של תיקון 53 למערכת הבחירות המוניציפאלית הבאה, וזאת בשים לב לשתיקתו של התיקון בשאלת התחולה. פרשנות זו אף מתיישבת עם תכליתו הסובייקטיבית של התיקון, שכן – כפי שאף חברי מציין – מהליך החקיקה ניתן ללמוד על כוונה עקרונית של המחוקק, שלא לשנות את כללי הבחירות בתוך תקופת הבחירות.
7. לעומת זאת, אינני סבור כי עלינו לקבוע שתיקון 53 כמוהו כ'חקיקה פרסונלית', וזאת עוד מבלי להידרש לנפקות המשפטית של קביעה כזו. שאלת זיהויו של חוק כ'פרסונלי', כמו גם שאלת המשמעות והנפקות המעשית של חקיקה מסוג זה, מעלה שאלות סבוכות ומורכבות, שאינן זקוקות להכרעה בדידן. עמדתי זו, שלפיה תיקון 53 אינו בעל מאפיינים פרסונליים, המכוונים לבחירתו של מר יוסף, מחד גיסא, וכי היא אכן עומדת בסתירה לעיקרון שלפיו אין מקום ל"שינוי כללי המשחק תוך כדי המשחק", עיקרון שאף המחוקק עצמו ביקש למלא אחריו, מאידך גיסא – משנה, לטעמי, את האופן שבו יש לנתח את התכלית הסובייקטיבית שבבסיס תיקון 53, ומוליכה למסקנה כי ניתן ליישב בינה לבין תחולתו הנדחית של התיקון.