'שינוי כללי המשחק תוך כדי המשחק'
8. כאמור, הפגם העיקרי שדבק בתיקון 53, לדעתי, נעוץ בכך שהתיקון, המשנה את הכלל שאסר על יושבי ראש וחברי ועדות ממונות להתמודד בבחירות, חוּקק לאחר שכבר החלה תקופת הבחירות לרשויות המקומיות, באופן הפוגע באינטרס ההסתמכות של יתר המתמודדים בבחירות. תיקון 53 עבר בכנסת בקריאה שניה ושלישית ביום 5.7.2023, לאחר המועד שבו נורתה 'יריית הפתיחה' של תקופת הבחירות לרשויות המקומיות, 4.6.2023, שהוא יום השליפה הראשונה של פנקס הבוחרים (בג"ץ 7181/08 לוינטל נ' שר הפנים (10.11.2008) (להלן: עניין לוינטל)). חברי, מ"מ הנשיא, היטיב לבאר בחוות דעתו מדוע אין לסטות מן 'המועד הקובע' שנקבע בעניין לוינטל גם באשר לשינוי שהביא עמו תיקון 53 – העוסק בכללי כשירות של מתמודדים לראשות הרשות המקומית – ולדבריו אלה אני מסכים (פסקאות 56-55). הדגש הוא על היציבות, האחידות והוודאות, הנחוצים עד מאוד בכל הנוגע לכללי הבחירות. כפי שציינה חברתי, השופטת ד' ברק-ארז, דיני הבחירות הם התשתית של משטר דמוקרטי מתפקד (פסקה 3), וכפי שהדגיש חברי, מ"מ הנשיא, עריכת שינויים באלה לאחר 'יריית הפתיחה' של המרוץ לבחירות, טומנים בחובם חשש לפגיעה באמון הציבור בהליך הבחירות ובלגיטימיות של תוצאותיה (ראו גם בג"ץ 2618/22 פרי דוד בע"מ נ' המועצה לייצור צמחים ולשיווקם, פסקה 12 (18.5.2022)).
9. אכן, במישור ההיגיון הצרוף, ניתן היה להבחין בין סוגי עניינים שונים הנוגעים לבחירות, ולקבוע ביחס לכל אחד מהם את 'יריית הפתיחה' הראויה והנאותה לו. יש גם יסוד לטענה, כי המועד שנקבע בעניין לוינטל – יום השליפה הראשונה של פנקס הבוחרים – לוקה במידה של שרירותיות, שכן במישור המעשי, מערכת הבחירות מתחילה, במידה רבה, מיד עם סיומה של קודמתה. טענות מעין אלו הושמעו בדיוני ועדת הפנים. ואולם בחשבון אחרון, סבורני כי אם ניתן דברינו לשיעורין – לעניין פלוני תחל תקופת הבחירות במועד א', בעוד שלעניין פלמוני תחל במועד ב' – עשוי הדבר להביא לאנדרלמוסיה, לחוסר ודאות, ולהותרת הדלת פרוצה בפני שינויים עתידיים בכללי בחירות, כאלה שמחוקקים ושופטים, טרם נתנו דעתם על 'המועד הקובע' לגביהם. טוב נעשה אפוא אם נבסס ונבצר את מסגרת הזמן שנקבעה בעניין לוינטל, בשים לב לרגישותם של כללי הבחירות, ולחשיבות האֵמון בתוצאות יום הבוחר. בעניין זה, דומני, כי 'אמת ויציב – יציב עדיף'.
10. תיקון 53 נחקק אפוא לאחר שרכבת הבחירות יצאה מהתחנה לדרכה. בשלב זה, שינוי מהותי בכללי הבחירות פוגע באינטרס ההסתמכות של אלו שפעלו וכלכלו את צעדיהם לפי הדין שנהג עובר לשינוי הכללים; ביניהם אף כאלה ששינו את מצבם לרעה בהסתמך על כך (בג"ץ 606/01 ברקה נ' ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-16 ולראש הממשלה, פ"ד נה(2) 577, 581-580 (2001); בג"ץ 65/05 מוסלח נ' ראש ממשלת ישראל, פ"ד נט(4) 553, 556 (2005); בג"ץ 5846/11 קעדאן נ' מדינת ישראל (26.9.2011); עניין לוינטל, בפסקה 11). כפי שציין חברי, מ"מ הנשיא, עמידה על "כללי משחק עקביים", והימנעות משינויַם בתוך תקופת הבחירות, היא חיונית מאין-כמותה לקיומה של מערכת בחירות תקינה והוגנת. אם לא נאחז בכללים עקביים וברורים – שלא ניתן לשנותם במהלך תקופת הבחירות – לא יֵדעו השחקנים הפוליטיים כיצד לנהוג: אם להתמודד בבחירות, אם ליטול על עצמם התחייבויות שונות, אם לבצע פעולות הכנה והיערכות, אם לחדול, ועוד כהנה וכהנה; תוהו ובוהו.