11. המרכז לשלטון מקומי (המשיב 5 בעתירת התנועה לטוהר המידות) סבר כי דין העתירות להתקבל וכי יש להורות על בטלות התיקון. בטיעוניו, הצטרף המרכז לשלטון מקומי לטיעוני העותרים, אך ציין כי לשיטתו אין די בסעד של פרשנות מקיימת של הוראות התיקון. עוד טען המרכז כי התיקון חותר תחת תכליות הוועדה הממונה באופן שמפר את האיזון בין הפגיעה בעצמאות השלטון המקומי והזכות לבחור ולהיבחר לבין האינטרסים שמצדיקים את התערבות השלטון המרכזי בהקמת ועדה ממונה. כך, כנטען, הענקת זכות להתמודד לחברי הוועדה הממונה (וליושב ראשה) תהפוך אותם לשחקנים פוליטיים באופן שיחליש את מקצועיות המינוי ואת אמון הציבור בוועדה. לטענת המרכז, אין די בקביעה כי התיקון לא יחול בבחירות הקרובות, וזאת מאחר שהתיקון כשלעצמו מוביל לפגיעה בזכויות שלא עומדת בתנאי פסקת ההגבלה.
12. משיבי הממשלה טענו בתשובתם כי תיקון מס' 53 נחקק בתקופת הבחירות לרשויות המקומיות במטרה לאפשר התמודדותו של מועמד אחד – בועז יוסף לראשות עיריית טבריה. מדובר לשיטת משיבי הממשלה בתיקון פגום שתוצאתו מעוררת קשיים משמעותיים ללא קשר למועד תחולתו. לדברי משיבי הממשלה, הרצון לשנות את כללי המשחק עבור שחקן מסוים הוביל לעיצוב הסדר מוקשה, בהליך חקיקה מהיר שלא קדמה לו עבודת מטה מקצועית לבחינת השלכותיו על ועדות ממונות ועל הליכי שיקום של רשויות במצוקה או בתחילת דרכן. לטענת משיבי הממשלה הדיון בחוקתיות ההסדר כולו, הגם שנדרש, אינו בשל בעת הזו, כשטרם נבחנה האפשרות לייצר הסדרים משלימים שיאפשרו שמירה על אופיין המקצועי של ועדות ממונות. חרף האמור, אין מנוס לדברי משיבי הממשלה מלהידרש לחוקתיות תחולתו של ההסדר על מערכת הבחירות הנוכחית, וזאת מאחר שתיקון מס' 53 שינה את כללי המשחק "תוך כדי המשחק", ולכן יש לקבוע כי הוא לא יכול לחול על מערכת הבחירות הנוכחית לרשויות המקומיות.
לעמדת משיבי הממשלה צורפה, כלשונה, עמדת שר הפנים, שסבור כי אין מקום להתערבות בית המשפט בתיקון מס' 53 – בחוקתיותו או במועד תחולתו. לדבריו, התיקון משקף נקודת איזון שהתקבלה בהליך תקין בכנסת. התיקון, לדבריו, לא פוגע בזכות יסוד חוקתית ואף אם קיימת פגיעה, זו עומדת במבחני פסקת ההגבלה. עמדת השר היא כי תיקון מס' 53 אך החזיר את המצב לקדמותו, היינו, למצב שהיה קיים עובר לתיקון מס' 39, וככל שלא היה פגם במצב החוקי הקודם, אין מקום לטעון כי קיים פגם חוקתי במצב החדש. אשר למועד שבו התקבל התיקון, הגם שמדובר בתיקון שנעשה בתוך 150 הימים שקודמים לבחירות (המועד שנקבע כ"מועד הקובע" לתחילת תקופת הבחירות, ראו גם בפסקה 54 להלן), אין מניעה לערוך שינוים בכללים שעוסקים בבחירות גם לאחר מועד זה, ובפרט כאשר השינוי נעשה בחקיקה ראשית. עוד לדברי השר, התפטרות יושב ראש הוועדה הממונה 90 ימים לפני הבחירות נותנת מענה מספק לטענת הפגיעה בשוויון בין המועמדים בבחירות.