פסקי דין

בג"ץ 5119/23, בג"ץ 5120/23, בג"ץ 5434/23 התנועה לטוהר המידות נ' הכנסת - חלק 8

26 אוקטובר 2023
הדפסה

13. הכנסת (וועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת; להלן: ועדת הפנים) בתשובתה עמדה על עמדת הייעוץ המשפטי לוועדת הפנים שהוצגה בדיוני הוועדה שלפיה צירוף הקשיים שקיימים בהצעת החוק מביא ל"קושי משמעותי מאוד" (סעיף 66 לתשובתה). עם זאת, לטענתה, משהחליט המחוקק לחוקק את התיקון הרי שהוא שוכנע בדבר חוקתיותו, ומשכך השמיעה "טענותיה להוכחת תוקפו" (בהתאם לסמכותה לפי סעיף 17(ג1) לחוק הכנסת, התשנ"ד-1994). בכל הנוגע למועד תחולת התיקון, הוצגה עמדת היועץ המשפטי לוועדת הפנים כי התיקון נחקק בתוך תקופת הבחירות (לפי ההלכה שנקבעה בעניין לוינטל), אך צוין כי בדיוני ועדת הפנים הושמעו הערות שונות שמאבחנות את המקרה דנן מעניין לוינטל. לטענת הכנסת, אין מקום למתן סעד פרשני בדבר תחולה עתידית של התיקון, מאחר שקביעת הוראת תחולה מעין זו חורגת מגבולות הפרשנות הלשונית ואינה עולה בקנה אחד עם כוונת המחוקק. לצד זאת, צוין, כי ככל שבית המשפט ימצא לעשות כן, מוטב שהחוק יפורש באופן שימנע הכרזה על בטלותו. אשר למישור הפרסונליות, טענה הכנסת כי אין לראות את התיקון כחוק פרסונלי מובהק מאחר שתחולתו היא "כללית ונצחית", והוא אינו חל רק על אדם מסוים. אשר לחוקתיותו של התיקון במנותק מתחולתו המידית, טוענת הכנסת כי לא בוססה הטענה בדבר קיומו של פגם חוקתי. לטענתה, החוק רק תורם לזכות להיבחר ולא פוגע בה ואין הוא פוגע בשוויון בין המועמדים בבחירות לרשויות המקומיות. לכך הוסיפה הכנסת כי ממילא "עקרון השוויון" בבחירות לרשויות המקומיות אינו מעוגן בחוק יסוד, אלא "רק" בחקיקה רגילה (סעיף 2 לחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), התשל"ה-1975; להלן: חוק בחירת ראש הרשות וסגניו).

14. בועז יוסף מצדו סבור שיש לדחות את העתירות על הסף ולחלופין לגופן. לטענתו, העתירות לא כללו משיבים רלוונטיים (כל חברי הועדות הממונות שמושפעים מהתיקון); העותרים לא מיצו הליכים מולו ומול יתר המשיבים; עתירת התנועה לאיכות השלטון לוקה בחוסר ניקיון כפיים; ואין לעותרים זכות עמידה (חרף העובדה שאילוז, מועמדת בבחירות לראשות עיריית טבריה, היא אחת העותרות בעתירת התנועה לטוהר המידות). אשר לגופו של התיקון, טוען בועז יוסף כי הוא אינו פרסונלי וכי הוא לא מהווה שינוי כללי המשחק תוך כדי המשחק, בין היתר בשים לב לכך ששינוי הזכאות "להשתתף במשחק" אינו מהווה לשיטתו "שינוי בכללי המשחק". לכך מוסיף יוסף כי התיקון אינו פוגע בזכויות חוקתיות ואף אם היה פוגע, הוא צולח את מבחני פסקת ההגבלה.

עמוד הקודם1...78
9...78עמוד הבא