פסקי דין

בג"ץ 5119/23, בג"ץ 5120/23, בג"ץ 5434/23 התנועה לטוהר המידות נ' הכנסת - חלק 70

26 אוקטובר 2023
הדפסה

18. בקוטב אחד, ניתן להצביע על חקיקה פרסונלית מובהקת, הפונה, על-פי נוסחהּ, לרשימה סגורה של נמענים. גם בתוך קבוצה זו, דומה כי ניתן לעמוד על מדרג מסוים. ישנה חקיקה הנוגעת לפרסונה יחידה, ונוקבת בשמה. כזה הוא, למשל, חוק הנשיא חיים ויצמן (גמלה ועזבון), התשי"ג-1953, שכותרתו 'מסגירה' את העדר כלליותו, ואף הגדיל חוק זה עשות, ונקב בסעיף 2 שבו, בשמה הפרטי של אלמנת הנשיא הראשון של מדינת ישראל, תוך קביעת הסדר המעניק לה גמלה לכל ימי חייה. ישנה חקיקה הפונה לפרסונה יחידה – אדם או תאגיד – מבלי לנקוב בשמה, אלא בדרך של 'תפירת' מידות החוק למידותיה הבלעדיות. כזה הוא למשל, החוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק, התשע"א-2011, אשר עמד במוקד הדיון בבג"ץ 6971/11 איתנית מוצרי בנייה בע"מ נ' מדינת ישראל (2.4.2013)). חוק זה הטיל חובת תשלומים על "חברות שעסקו במועד שקדם ליום התחילה בייצור אסבסט בגליל המערבי", כאשר בפועל, רק חברה אחת ויחידה עמדה בהגדרה זו. דוגמה שלישית לחקיקה בקטגוריה זו, מתונה קמעא, היא כזו שאינה פונה לאדם או לתאגיד בודד, אלא למספר נמענים – ואולם עדיין עוסקת ברשימה סגורה ולא-כללית. דוגמה לכך היא חוק הפסקת הליכים ומחיקת רישומים בעניין תכנית ההתנתקות, התש"ע-2010, שעסק במתן חנינה קבוצתית מוגבלת, לאחר מעשה, לקבוצת אנשים מסוימת – כאלו שביצעו עבירות מסוימות בתקופת ההתנתקות (ראו: בג"ץ 1213/10 ניר נ' יו"ר הכנסת (23.2.2012)).

19. שלוש הדוגמאות הנ"ל, מצביעות על חוקים הפונים, בנוסחם המפורש, לנמענים מסוימים הניתנים לזיהוי; ממילא, אינם פונים לקבוצה כללית ובלתי-ידועה של פרטים, ועל כן ניתן להגדירם כבעלי אופי פרסונלי מובהק. כל זאת, כאמור, מבלי להידרש כלל לשאלת ההשלכה המשפטית של סיווג זה. דיוננו בשלב זה, אזכיר, הוא מושגי בלבד.

20. בהמשכה של המשׂרעת, ניתן לחשוב על חקיקה בעלת פרסונליות מובהקת פחות, אשר על-פי נוסחהּ פונה לקבוצה כללית של נמענים, שלא ניתן לזהותם ולהצביע עליהם, ואולם ניכר כי 'נתפרה' בתפרים המיועדים למידותיו של גורם מסוים, באופן ש'טביעות האצבע' הפרסונליות ניכרות בה בנקל. לוּ יצויר, למשל, שהתיקון שבו אנו דנים, היה מתייחס אך ורק לאנשים ששמם הפרטי מתחיל באות ב' ושם משפחתם באות י', הרי שבמובן הטהור, הוא היה מוסיף לפנות לקבוצה בלתי-מסוימת של נמענים; ועם זאת, 'הגילוף' המדויק של נוסח החוק, בשילוב נתוני הרקע הידועים לנו על אודות המשיב 4 ומניעיו של המחוקק (להלן ארחיב על אודות רכיב המניע), היו צובעים את התיקון בצבעים פרסונליים מובהקים.

עמוד הקודם1...6970
71...78עמוד הבא