21. יתכן כי דוגמה לסוג זה של פרסונליות, מתונה הרבה יותר, ניתן לשאוב מהערות חברי המותב בפסק הדין בבג"ץ 8948/22 אילן שיינפלד נ' הכנסת (18.1.2023). שם, נדרשו חלק משופטי ההרכב לשאלת הפרסונליות של חוק-יסוד: הממשלה (תיקון מס' 11), ס"ח התשפ"ג 4, אשר נכנס לתוקף ביום 27.12.2022 וקבע, בין היתר, כי ההוראה שבסעיף 6(ג)(1) לחוק-יסוד: הממשלה, לגבי כשירותם של שרים, תחול רק על מי שנדון לעונש 'מאסר בפועל' (חלף 'מאסר' שבנוסח הקודם), וכי מועד תחולתו של התיקון יהא עם קבלתו בכנסת, עוד בטרם פרסומו ברשומות, כמקובל. תיקון זה, על נוסחו הכללי, פנה לכאורה לקבוצה בלתי מסוימת של שרים, בהווה ובעתיד; ועם זאת, סבר חלק משופטי ההרכב, כי "[ה]השפעה [ה]נקודתית, שלא לומר 'כירורגית'" של אותו תיקון על עניינו הספציפי של חבר הכנסת אריה דרעי, בשילוב עם הוראת התחולה החריגה שלו, אשר שֵרתה את עניינו הקונקרטי של דרעי, הִקנו לתיקון מאפיינים פרסונליים (שם, פסקה 49 לפסק דינה של חברתי השופטת ברק-ארז; פסקה 12 לפסק דינו של חברי השופט י' עמית).
22. הדוגמאות עד כה, התאפיינו כולן בתווי היכר פרסונליים, הניבטים מתוצר החקיקה עצמו, ומנוסחו. זאת, בין כשמדובר בחוק הפונה לקבוצה סגורה של נמענים ועל כן אינו כללי במובהק, בין כשמדובר בחוק שנוסחו כללי על פניו, אך ההסדר הגלום בו 'מעוצב' באופן בלתי-שגרתי ומחשיד, המשתלב בנתוני רקע, המלמדים כי נוסח החוק, הכללי לכאורה, נועד לשרת אדם פלוני.
23. 'זן' נוסף של חקיקה, בעלת מימד פרסונלי, נמצא אף הוא על המשרעת הדמיונית לאורכה אנו צועדים, בקוטב שמנגד. כאן נמצא הסדרים, שעל-פי נוסחם הם בעלי תחולה כללית, ואף אינם מתאפיינים ב'גבולות גזרה' שקראנו להם 'חשודים'; ועם זאת, ניתן לזהות היבטים פרסונליים מחוץ ללשונם – בכוונת המחוקק שהביאם לעולם. כוונה פרסונלית זו, אדגיש, לא תורגמה להסדר מסויג, ובעל תחולה שאינה כללית; היא לא קיבלה ביטוי בנוסח החוק, במישור התוצאה. כאן, במחוזות הכוונה הפרסונלית של המחוקק, ניתן לערוך הבחנה, עליה עמד גם חברי, מ"מ הנשיא (בפסקה 61), בין תכלית פרסונלית, לבין מניע פרסונלי. בהתאם להבחנה המקובלת, חוק בעל תכלית פרסונלית הוא כזה שעל אף לשונו הכללית, נועד למעשה, בהתאם לכוונת המחוקק, לשרת פרסונה יחידה (או יותר מכך, אך לכל היותר רשימה סגורה הניתנת לזיהוי); לעומתו, חוק בעל מניע פרסונלי, נוּסחוֹ כללי, גם תכליתוֹ כללית, אלא שמקורו ב'טריגר' נקודתי; אירוע או מצב דברים הנוגע לפרסונה פלונית, אשר הביאו את המחוקק להידרש לסוגיה מסוימת, לשבת על המדוכה, ולהוציא תחת ידו חקיקה אשר נועדה לפתור בעיה כללית; 'לתקן עולם'.