.....
30.4 לאפשר למציע פרק זמן נוסף לתקן פגמים בהצעתו, אף אם קמה עילה לפסילתה, לרבות תיקון והשלמה של פרטים בהצעה, וכן כל תיקון אחר שתראה הוועדה לנכון. בכלל זה תהיה הוועדה רשאית לוותר על דרישות או תנאים מסוימים הקבועים במסמכי ההליך התחרותי, ובלבד שהדבר יחול באופן שוויוני על כל המציעים. למען הסר ספק, הוועדה לא תהיה מחויבת לעשות שימוש בסמכויותיה אלה, והיא לא תהיה מחויבת להתיר תיקונים או השלמות כאמור לעיל, והדבר יהיה כפוף לשיקול דעתה הבלעדי של הוועדה ולצרכי המשרד ולשיקוליו המקצועיים. אימוץ מדיניות המתירה תיקון פגמים מסוג אחד, אין בה כדי לחייב אימוץ מדיניות המתירה תיקון פגמים מסוג אחר".
כן נקבע בסעיף 30.8 למכרז, כי הוועדה שומרת לעצמה את הזכות לקיים משא ומתן עם המציעים או מי מהם אם היא תמצא זאת לנכון. להשלמת התמונה נפנה גם לסעיף 20.3 למכרז, בו נקבע כי: "בכל מקרה של הסתייגות מתנאי ההליך התחרותי, לרבות במקרה של שינוי או השמטה או תוספת שייעשו על ידי המציע בהצעתו לעומת הנדרש במסמכי ההליך התחרותי, או כל שינוי אחר ...בכל דרך או צורה שהיא...." תהיה וועדת המכרזים רשאית לפסול את הצעת המציע, להתעלם מההסתייגות, לראות בהסתייגות פגם טכני שניתן להכשירו, או לדרוש מהציע לתקן את הצעתו. מהוראות אלו ניכר מאמץ של עורך המכרז - משרד התחבורה - לשמור בידיו גמישות מרבית בכל הנוגע לאפשרות שיהיה צורך, לאחר הגשת ההצעות, בשינוי "כללי המשחק" שנקבעו בהוראות המכרז. אודה כי לכשעצמי אינני משוכנע שכל הסמכויות שביקש להשאיר בידיו משרד התחבורה עולות בקנה אחד עם מהותו של ההליך התחרותי (ראו לעניין זה - ערעור עתירה/תובענה מנהלית 1873/12 אסום נ' אוניברסיטת בן גוריון [פורסם בנבו] (6.8.12) בפסקה 6 לפסק דינו של כב' השופט נ' הנדל, ובפסקאות 5-3 לפסק דינה של כב' השופטת חיות. כן ראו - דברי ב"כ העותרת בעמ' 1 לפרוטוקול ש' 21-19), ברם לא נשמע בפניי טיעון של ממש בכיוון זה, ועל כן אניח כי הוראות אלו תקפות.
- יישום כל האמור על נסיבות המקרה שלפניי מוביל מסקנה לפיה דין העתירה להידחות, זאת משני טעמים עליהם נעמוד להלן; ראשית משום שלא נפלה שגגה בקביעת וועדת המכרזים לפיה בנסיבות העניין הפגם שנפל בהצעת העותרת איננו ניתן לריפוי. ושנית, מפני שגם אם ניתן היה לתקן את הפגם הרי שלוועדת המכרזים נתון היה שיקול דעת האם לתקנו, ולא מצאתי פגם באופן בו הפעילה הוועדה את שיקול דעתה.
- נפתח בנימוק הראשון.
ועדת המכרזים לא ראתה לנכון להתיר את תיקון הפגם כיוון שלדעתה מדובר בפגם מהותי בהצעת העותרת, שתיקונו עלול לפגוע בשוויון. סבורני כי בדין קבעה כך הוועדה. אכן, הפגם שנפל בהצעת העותרת איננו פגם טכני של מה בכך, דוגמת טעות חישוב גרידא או השמטת מסמך שנדרש לפי תנאי המכרז ולמרות שהיה בידי העותרת עובר למועד האחרון להגשת ההצעות לא צורף להצעתה. פגמים כאלו הם פגמים אשר בהתאם לפסיקה, ובכלל זה הלכת אדמונית החורש ניתן לתקנם, זאת כיוון שכבר מקריאת ההצעה עצמה ניתן להבין את מהות הפגם וכיצד ניתן לתקנו. תיקון פגמים טכניים מסוג זה לא דורש למעשה קבלת הבהרה כלשהי מהמציע, או הגשת הצעה מתוקנת מטעמו. כיוון שפגמים מסוג זה הם פגמים ברורים על פניהם, וכיוון שגם אופן תיקונם ברור, הרי שתיקונם של פגמים כאלו לא טעון את הסכמת המציע, והוא איננו רשאי להתנגד לתיקונם. על כן, תיקונם של פגמים כאלו לא מעביר את כוח הקיבול לידי המציע, ואין גם חשש כי תיקונם של פגמים כאלו יגלוש לכדי ניהול משא ומתן פסול עם המציע.