לתור אחר שוכר אחר".
ראו והשוו עוד בעניין: ערעור אזרחי 4893/14 וליד חמוד זועבי נ' מדינת ישראל- משרד האוצר (נבו, 3.3.16) ותיק אזרחי 31364-01-15 צמרת גני חדרה 1989 בערעור מיסים נ' ניו-פארם דראגסטורס בערעור מיסים (נבו, 1.12.19)).
- לאור התנהלותה של סדנת האלופים, כאמור, ובהתחשב שהיה על מיתר לבדה לאתר שוכר חלופי, יש לחייב את סדנת האלופים בתשלום מחצית דמי השכירות עבור חודשים יוני 2020 עד ינואר 2021, קרי - 7 חודשים , ובסך של 253,848 ₪.
סוגיית המזגנים
- לטענת סדנת האלופים, מיתר לא אפשרה להם לפנות את המזגנים שבמושכר (נספח 12 לתצהיר לוי) בשווי של 85,118 ₪.
סדנת האלופים סיכמה טענה זו במסגרת סיכומיה, בלשון רפה וכללית (סעיף 28 לסיכומים).
- מנגד, מיתר בכתב הגנתה (סעיף 44), טענה, כי הוראות ההסכם קובעות באופן מפורש באילו תנאים רשאית הייתה השוכרת לפרק את המזגנים. לשיטתה, תנאים אלה לא התגבשו, ולכן סדנת האלופים לא הייתה זכאית לפרק וליטול את המזגנים בעת נטישת המושכר.
- ענבי, בעדותו, העיד, כי סדנת האלופים הורידה את המזגנים מהקירות (עמ' 47 לפרוטוקול, שורות 26-28).
- לוי בתצהירו (סעיף 35), הצהיר, שאומנם לפי הוראות הסכם השכירות (סעיף 6 (ז')) רשאית סדנת האלופים ליטול את המזגנים שבמושכר רק בתום 5 שנות שכירות. אולם, מאחר והמושכר פונה עקב סיכול, היא סברה, כי היא רשאית ליטול עמה את המזגנים.
עם זאת, הצהיר לוי (שם, סעיף 36), שהמזגנים נותרו ברשותה של מיתר.
- לאור האמור, בראי ההסכם, ולאור דחיית טענת הסיכול, כפי שהובא לעיל, דין רכיב זה - דחייה.
הנזקים הנטענים על ידי מיתר
- מיתר עתרה לפיצוי כספי בגין החודשים ינואר 2021 ועד חודש מרץ 2022 (תום תקופת השכירות) - 159,038 ₪. סכום המשקף את דמי השכירות שהיה על סדנת האלופים לשלם פחות הסכום שמיתר קיבלה משוכר חליפי (36,264 ₪ כפול 14 חודשים, קרי, 507,696 ₪, מינוס 348,660 ₪).
- נכון הוא, שסעד זה לא נדרש בכתב התביעה, ודינו דחייה.
עם זאת, גם אם נבחן רכיב זה לגופו של עניין, דינו דחייה. מעיון בהסכם השכירות שחתמה מיתר עם השוכר החלופי (נספח 23 לתצהיר ענבי), למדים אנו, כי מיתר השכירה שטח של 535 מ"ר בסך של 21,000 ₪, ואילו הסכם השכירות נשוא ההליך היה עבור שטח כמעט כפול בגודלו, דבר שיש בו כדי ללמד, שהלכה למעשה, לא הייתה הפחתה מצד מיתר (ראו גם חישוב מתמטי פשוט - חלוקת שכר הדירה בשטח; יוצא אפוא, שהלכה למעשה, מיתר קיבלה שכר דירה גבוה יותר מהשוכר החלופי, וכמובן הכל בפרופורציה לשטח שהושכר בפועל).
- מיתר במסגרת כתב תביעתה, עתרה לדמי ניהול ואחזקה בסך של 22,000 ₪, לנזקים במושכר בסך של 100,000 ₪, וצירפה גם חוות דעת שמאית מטעמה.
מיתר בסיכומיה, משום מה, לא עתרה לנזקים אלה, אלא, עתרה להוצאות שנגרמו לה בגין הוצאות אחזקה של השטחים המשותפים במשך 9 חודשים שהמושכר היה נטוש (600 כפול 9), סך של 5,400 ש"ח; סך של 7,313 ₪ שכ"ט להכנת הסכם שלא יצא לפועל עם שוכר חלופי; סך של 24,570 ₪ בגין דמי תיווך למציאת שוכר חלופי.