ההבדל בין פיצויי הסתמכות לפיצויי קיום אינו נעוץ באופן החישוב, אלא באינטרס המוגן. הפיצויים החוזיים ניתנים בשל פגיעה בזכות החוזית. בתביעה לפי סעיף 12 לחוק החוזים או בשל מצג שווא רשלני בנזיקין, במקרים רבים הזכות החוזית עדיין לא התגבשה. אולם כאשר דיני הנזיקין נקראים להגן על זכות חוזית שכבר התגבשה (למשל, בתביעה בשל גרם הפרת חוזה) ייפסקו גם במסגרתם פיצויים המושתתים על אינטרס הקיום, שיהיו דומים לפיצויים החוזיים" (שם, עמ' 761 ה"ש 19, הדגשות הוספו - י"ע)"
- לאחר שעמדתי על סוגי הפיצוי, השאלה שנשאלת, מהו הפיצוי שנתבע על ידי התובע במסגרת התביעה דנן?
התובע עתר לחייב את הנתבעות בתשלום פיצוי בסך של 650,000 ₪ בגין שווי "הדירה" כדירת מגורים הבנויה בהיתר בניה כחוק, בהתאם לחוות דעת מיום 31.8.2020 ערוכה על ידי שמאי מקרקעין מר ערן וולקן, וכן סך של 24,000 ₪ בגין אובדן הכנסה "מהדירה". פיצויים אלה הינם פיצויים חיוביים (פיצויי ציפייה/קיום) המבטאים את הרווח שהיה נופל בחלקו של התובע אלמלא ההפרה. ניתן לראות בפיצויים אלה גם פיצויים בגין הפסד הזדמנויות שאותן איבד התובע בהתקשרו עם הנתבעת. פיצויים אלה חרף סיווגם כפיצויי הסתמכות (פיצויים שליליים), הם בעלי סממנים דומים לפיצוי ציפייה/קיום (ראה ערעור אזרחי 2720/08 סימון ג'אן נ' פיוטר ליבמן [נבו] (23.08.2012)).
בנוסף לפיצויים הנ"ל, עתר התובע לחייב את הנתבעות בתשלום ההוצאות שנשא בהן עקב מעשה התרמית וניהול ההליך הפלילי, בסכום כולל של 27,020 ₪ (סך של 7,020 שכ"ט עו"ד, וסך של 20,000 ₪ קנס כספי).
עינינו הרואות כי הפיצוי שנתבע על ידי התובע כולל שני סוגי הפיצויים, פיצויי ציפייה/קיום (שווי דירה בנויה כחוק) ופיצוי הסתמכות (הוצאות ההליך הפלילי ואובדן הכנסות מהדירה). אולם שני סוגי הפיצויים הנ"ל אינם יכולים לדור בכפיפה אחת מאחר והם מושתתים על אינטרסים סותרים, שכן פיצויי הקיום מושתתים על ההנחה/הציפייה שבין הצדדים נכרת הסכם למכירת דירת מגורים בעלת היתר בניה כדין, ואילו ההוצאות שהוצאו בהליך הפלילי ואובדן הכנסות מושתתים על ההנחה שמדובר "בדירה" ללא היתר בניה כדין (ראה ערעור אזרחי 3805/17 קיבוץ כרמים-אנטיפוד השקעות בערעור מיסים [נבו] (25.06.2019). יתרה מכך, צירוף שני סוגי הפיצויים הנ"ל, פיצויי הקיום ופיצויי ההסתמכות הכולל אובדן הזדמנות, עלול להביא לכפל פיצוי.