העדרו של נתון זה הוא בבחינת פרט מטעה בדוח, אך התובע לא הוכיח קשר סיבתי בינו לבין אובדן השקעתו שאת השבתה במלואה תבע. בשל כך מצאתי שלא אוכל לקבל את תביעתו.
ד. תביעה אישית, תביעה ייצוגית והבקשה להתבסס על קביעות בהליכים הייצוגיים
- התובע פרש מהקבוצה המיוצגת בבקשת האישור של רוכשי המניות עוד טרם אישורה, על דרך הגשת תביעה אישית מטעמו. הנתבעים סבורים כי "הכוח המניע" מאחורי החלטתו של התובע לנהל תביעה אישית ולא להצטרף לתביעה הייצוגית הוא בא כוחו. אך אפילו אם אלה הם פני הדברים, הרי שהתובע בחר בבא כוחו כמי שינהל עבורו את ענייניו באופן עצמאי, הוא רשאי לעשות כן, ואת רצונו זה ראוי לכבד (השוו: תיק אזרחי (מחוזי-ת"א) 58016-12-14 פולק נ' קבוצת א. דורי בע"מ, פסקה 32 [נבו] (להלן: עניין פולק) (9.12.2015)). כאמור, טרם הוגשו סיכומי הצדדים הציעו הנתבעים שהתובע יחזור לקבוצה וכך יוכל לזכות בפיצוי במסגרת הסדר הפשרה שהוגש, אך הצעה זו נדחתה.
- התשתית הראייתית שבפניי כללה, גם את התצהירים והעדויות שהוגשו במסגרת בקשת חלפון. בכך נעתרו הנתבעים לעמדת התובע, שביקש לכלול ראיות אלה בתיק שבפניי. בצד זאת, לא הייתה הסכמה, לפיה קביעותיהם של שני המותבים שאישרו בקשות לנהל הליכים ייצוגיים, הליכים שהתובע לא היה צד להם, תחייבנה במסגרת הליך זה. עמדת התובע לפיה הכרעותיהם של המותבים שדנו בבקשות האישור תכללנה במסגרת שיקוליי, היא למעשה טיעון לפיו הוא רשאי להוכיח את תביעתו באמצעות פלוגתא שהוכרעה בין הנתבעים לבין לתובע אחר - טענה המוכרת כ"השתק פלוגתא התקפי". בפסיקה נקבע כי ככלל, טענת השתק פלוגתא התקפי תתקבל רק במקרים נדירים ויוצאי דופן ורק מקום בו ניתן להצביע על "ערך מפצה הטמון בהיזקקות לה" (רשות ערעור אזרחי 7831/99 צוריאנו נ' צוריאנו, פ"ד נז(1) 673, פסקאות 10-9 לפסק דינה של כבוד השופטת ד' דורנר (2002); ערעור אזרחי 9551/04 אספן בניה ופיתוח בערעור מיסים נ' מדינת ישראל, פסקאות 19-12 לפסק דינו של כבוד השופט י' דנציגר [נבו] (12.10.2009); יששכר רוזן צבי הרפורמה בסדר הדין האזרחי: מורה נבוכים עמודים 979-988 (מהדורה שלישית - דיגיטלית 1.2025) (להלן: רוזן צבי)). בצד זאת, בעניין פולק, ציין בית המשפט, מבלי לנטוע מסמרות, כי נראה שמקום בו מדובר בטענה הנוגעת לקבלת הכרעה בפלוגתא שנקבעה בפסק דין בתביעה ייצוגית כיוצרת השתק בהליך בין אותו נתבע לחבר קבוצה שפרש ממנה, הרי שחלק מההצדקות להלכה זו אינן רלוונטיות או לכל הפחות בעלות עוצמה פחותה (פסקאות 56-50, וראו גם רוזן צבי, עמוד 988).
- ענייננו אינו מצריך דיון נרחב בסוגיה זו, שכן תנאי יסוד לטיעון בדבר קיומו של השתק פלוגתא הוא שהפלוגתא הוכרעה בהליך הראשון בפסק דין סופי (ערעור עתירה/תובענה מנהלית 8025/06 פלוני נ' עמיגור ניהול נכסים בע"מ, פסקה 22 [נבו] (17.1.2008)). השתק פלוגתא נוצר מקום בו הועמדה הפלוגתא במחלוקת, נדונה לגופה בדיון אדוורסרי, והוכרעה (רוזן צבי, עמודים 874-872). בענייננו, קביעותיהם של המותבים שדנו בהליכים הייצוגיים היו במסגרת החלטות לאישור הגשת תביעה כתביעה ייצוגית. החלטה המאשרת בקשה להגיש תביעה כתביעה ייצוגית אינה מכריעה באופן סופי בזכויות הצדדים, היא מוכרעת על סמך תשתית ראייתית לכאורית, וקביעותיה הן לכאוריות בלבד (רשות ערעור אזרחי 1326/18 סמארט קלאב אחזקות בערעור מיסים נ' כהן, פסקה 19 [נבו] (31.12.2020)). אני סבורה, כי די בכך להביא למסקנה שקביעות המותבים שדנו בהליכים הייצוגיים, אינן יכולות להקים השתק פלוגתא בהליך שבפניי. יוער, כי אופיין הלכאורי של הקביעות והנטל בשלב בקשת האישור, הם גם שעמדו ביסוד התניה שנכללה בהסדרי הפשרה בתביעת מממשי האופציות ובתביעות רוכשי המניות, לפיה תבוטלנה הקביעות הלכאוריות במסגרת פסק הדין המאשר את הסדר הפשרה (ערעור אזרחי 1582/20 בעניין חלפון, סעיף 15(ד), תיק אזרחי (מחוזי-ת"א) 13948-08-15 נחמני נ' שמן משאבי נפט וגז בע"מ, פסקה 18) [נבו].
מכאן, שבכל האמור בקביעות עובדתיות, הרי שאלה תקבענה בהליך זה על יסוד הראיות שהובאו בפניי, ובכלל זה אלה שהוסכם שתהוונה ראיות בהליך. בצד זאת, בכל הנוגע לסוגיות משפטיות, מובן כי ניתן להשכיל מההחלטות של המותבים שדנו בהליכים הייצוגיים בעניין שבפניי.