ש: ציטטתי בצורה מדויקת.
ת: אל תנסה להסיט את זה לכיוון אחר. אנחנו בבית המשפט. תגיד בדיוק. אל תנסה להוציא ממני פרשנויות.
ש: מה המילים שהטעו אותך?
ת: אני צריך לזכור את הנוסח שאתה כתבת?
ש: אני הקראתי מהתצהיר שלך, את המלים שלך. אמרת לפני כעשר דקות שבדקת את התצהיר לפני שחתמת עליו. המלים שלך שהטעו אותך בזה שדיווחו על סימנים משמעותיים של נפט. אלה המלים שלך?
ת: כן
ש: ההטעיה היא שבעצם לא היה נפט?
ת: אכן, לא היה".
לטעמי, גם בדבריו אלה לא אישר התובע את העמדה המוצגת על ידי הנתבעים, ומכל מקום עיון בהמשך העדות מעלה כי התובע הבהיר כי טענה זו אינה מדוייקת (עמוד 14 ש' 8-4):
"ש: האם אתה מאשר שעשית את זה בגלל שהנחת שהדיווח אומר שיהיה נפט?
ת: לא מדויק. הוא אומר בשמי דברים כאלה, אז אני אומר, זה לא מדויק.
ש: אני שואל מה חשבת כשלקחת רבע מיליון ₪ והשקעת במניות שמן? חשבת שלא יהיה נפט או שכן יהיה נפט?
ת: זה לא נכון. תנסח את השאלה שמתייחסת אלי"
- מכאן, שטענת התובע שונה מזו המתוארת על ידי הנתבעים. לטענתו, הנתונים שהיו ידועים לנתבעים עובר לדיווח מיום 8.9.2013 היו נתונים מהותיים שלימדו על "בעיות קשות" בקידוח ואלה הוסתרו מציבור המשקיעים. נטען, שלאור ה"בעיות הקשות" הנטענות היה הדיווח, ובכלל זה כותרתו, כוזב, שכן בפועל לא היו סימנים משמעותיים לנפט. נוכח טענתו זו של התובע, במיוחד בשים לב לכך שעסקינן בתביעה בגין פרט מטעה על דרך מחדל, לא ניתן לייתר את הדיון בשאלת משמעות הנתונים שהיו בידי שמן ואם נדרש גילויים.
ו. האם הוכחה עילת התביעה לפי חוק ניירות ערך
ו.1 חובות גילוי ודיווח והאיסור על פרט מטעה בדוחות החברה
- דיני ניירות ערך מושתתים על עיקרון ה"גילוי הנאות" של מידע אודות החברה. זאת, שכן, כלשונה של כבוד השופטת (כתוארה אז) א' חיות "המידע הוא 'נשמת אפו של שוק ההון'..." (ערעור אזרחי 7510/15 ברנדיס נ' בבילון בע"מ, פסקה 12 [נבו] (15.3.2017) (להלן: עניין ברנדיס)). מרכזיותו של עקרון הגילוי נובעת ממאפייניהם הייחודיים של ניירות ערך. בראש ובראשונה מהטעם שערכו של נייר ערך נקבע על פי איתנותה ורווחיותה של החברה, אך בעניין זה קיימים פערי מידע בין החברה, המחזיקה במידע, לבין ציבור המשקיעים שאינו חשוף לו. מאפיין נוסף של חברות ציבוריות הוא הפרדה בין הבעלות לשליטה היוצרת את "בעיית הנציג" שכן לציבור בעלי המניות אין שליטה אפקטיבית וזו יכול שתהיה בידי מספר מצומצם של בעלי שליטה. מצב דברים זה עלול להביא לכך שבעלי השליטה יעדיפו את עניינם על פני זה של ציבור המשקיעים. ולכך יש להוסיף שלעיתים, כוחות שוק מעודדים גילוי שאינו אופטימלי (ערעור אזרחי 218/96 ישקר בערעור מיסים נ' חברת השקעות דיסקונט בע"מ, פסקה 24 [נבו] (21.8.1997) (להלן: עניין ישקר); ערעור פלילי 2103/07 הורוביץ נ' מדינת ישראל, פסקאות 32-31 [נבו] (31.12.2008), (להלן: עניין הורוביץ) (בקשה לדיון נוסף נדחתה בדיון נוסף פלילי 493/09 פרקו נ' מדינת ישראל [נבו] (17.2.2009); ערעור אזרחי 5320/90 א.צ ברנוביץ נכסים והשכרה בערעור מיסים נ' רשות ניירות ערך, מו(2) 818, 831 (להלן: עניין ברנוביץ); ערעור פלילי 5640/97 רייך נ' מדינת ישראל, נג(2) 433, 460 (1999); לאה פסרמן-יוזפוב, דיני ניירות ערך - חובת הגילוי, (2009), עמודים 28-10, 47-43, 108-102 (להלן: פסרמן יוזפוב)). מכאן גם התכליות המרכזיות שהטלת חובת הגילוי הנאות נועדו לשרת: הגינות כלפי המשקיעים, רצון לכונן שוק הון יעיל והוגן, שמירה על ממשל תאגידי, פיקוח על פעולותיהם של בעלי הכוח בחברות הציבוריות והרתעתם מהתנהגות פסולה (עניין ברנדיס, פסקה 12; עניין ישקר, פסקאות 23-21; רשות ערעור פלילי 4827/95 ה.ג. פולק בערעור מיסים נ' מדינת ישראל, נד(2) 97, פסקה 9 (1997)). חובת הגילוי החלה על התאגיד היא חובה נמשכת - היא חלה בשוק "הראשוני", כלומר אגב גיוס הון מהציבור באמצעות הנפקת ניירות ערך, והיא ממשיכה לחול בשוק "המשני" שבו נסחרים ניירות הערך של החברה בבורסה (עניין ברנדיס, פסקה 12; עניין ישקר, פסקה 20).
- בחוק ניירות ערך ובתקנות שהותקנו מכוחו הוטלו על חברה ציבורית חובות דיווח רציפות - גילוי חד פעמי המתבטא בתשקיף, וגילוי מתמשך ממועד הנפקת החברה המתבטא בדוחות תקופתיים ומיידיים (עניין ישקר, פסקה 20; עניין הורוביץ, פסקה 31; ערעור אזרחי 1928/93 רשות ניירות ערך נ' גבור סברינה מפעלי טקסטיל בע"מ, מט(3) 177, פסקה 9 (1995) (להלן: עניין גבור סברינה); תובענה ייצוגית (מחוזי ת"א) 13382-04-20 גבריאלי נ' קבוצת דלק בע"מ, פסקה 42 [נבו] (15.11.2022) (להלן: עניין גבריאלי)). אשר לגילוי בשוק "המשני" קובע סעיף 36(א) לחוק ניירות ערך את חובת התאגיד שניירות הערך שלו הוצעו לציבור להגיש דוחות לבורסה ולרשות ניירות ערך. תקנות הדיווח שהותקנו מכח סעיף 36(ב) לחוק קובעות את מהות הדוחות הנדרשים. בהתאם לתקנות הדיווח על חברה ציבורית להגיש דוחות תקופתיים, ורבעוניים (פרקים ב ו-ד לתקנות הדיווח) וכן דוחות מיידיים בקרות אירועים מסויימים שפורטו בתקנות (פרק ג' לתקנות הדיווח). בצד חובות דיווח במועדים ואירועים שהוגדרו, קובעות התקנות גם הוראה כללית, לפיה על תאגיד לדווח על "כל אירוע או ענין החורגים מעסקי התאגיד הרגילים בשל טיבם, היקפם או תוצאתם האפשרית, ואשר יש להם או עשויה להיות להם השפעה מהותית על התאגיד, וכן בדבר כל אירוע או עניין שיש בהם כדי להשפיע באופן משמעותי על מחיר ניירות הערך של התאגיד" (תקנה 36 (א) לתקנות הדיווח).
- תקנה 36(א) לתקנות הדיווח עושה שימוש בביטוי "השפעה מהותית". המונח "מהותי" אינו ייחודי לתקנה זו, ולמעשה מהווה עקרון החולש על דרישת ה"גילוי הנאות" (עניין ברנדיס, פסקה 13; עניין הורוביץ, פסקאות 37-36). פרשנותו של מונח עמום זה שזורה בפסיקת בתי המשפט ונקבע, שפרט "מהותי" הוא כזה "שיש סיכוי ממשי כי ישפיע על המשקיע הסביר בהחלטתו בנוגע להשקעה בחברה" (עניין הורוביץ, פסקה 37). יודגש, על מנת שמידע יהיה מהותי לא נדרש להראות שהמשקיע היה משנה את החלטתו בעקבות גילויו, די להראות שהיה במידע כדי לשנות באופן משמעותי את מכלול האינפורמציה שהמשקיע מביא בחשבון בקבלת החלטת ההשקעה (עניין ברנוביץ, עמוד 838). כלשונה של כבוד השופטת א' פרוקצ'יה, ברשות ערעור פלילי 11476/04 מדינת ישראל נ' חברת השקעות דיסקונט בע"מ, פסקה 136 [נבו] (21.2.2020) (וראו גם עניין ברנדיס, פסקה 14):
"מידע מהותי למשקיע הסביר משמעו - עובדות אשר ידיעתן עשויה להביא לשינוי בתמונת הנתונים הניצבת בפניו, שעל יסודה הוא מקבל את החלטתו בענין נייר הערך; עובדה מהותית לענין זה משמעה עובדה העשויה להוות מרכיב חשוב בנכונותו של אדם לרכוש או למכור נייר ערך; עובדה היא מהותית אם קיים סיכוי של ממש כי להשמטתה תהיה השפעה של ממש, ישירה או עקיפה, על ההחלטה אם לבצע עסקה, אם לאו; לצורך היותו של נתון ענין מהותי החייב בגילוי, אין הכרח כי הוא יהווה נתון מכריע לצורך החלטה בדבר ביצוע עסקה. די בכך שיהווה נתון אחד מתוך מכלול נתונים חשובים רלבנטיים לצורך כך... מידע מהותי עשוי להיחשב ככזה גם אם הוא נראה שולי וטריביאלי כשהוא עומד לעצמו, ובלבד שבהצטרפו למסכת נתונים כוללת, חשיבותו עשויה להפוך מהותית (פסרמן-יוזופוב בספרה, בעמ' 184)".
- המהותיות נבחנת מנקודת מבט של "המשקיע הסביר" בנוגע להחלטות השקעה אפשריות שלו (תיק אזרחי 68338-10-18 (מחוזי ת"א) בזק חברה ישראלית לתקשורת בערעור מיסים נ' ע.א.ד.א ליעד החזקות (2006) בע"מ, פסקה 29 [נבו] (1.12.2019) (להלן: עניין בזק); תובענה ייצוגית (מחוזי ת"א) 14270-11-14 כהן נ' אילן בן דב, פסקה 73 [נבו] (2.9.2016); עניין גבריאלי, פסקה 46). ויודגש, לא כל פרט הנוגע לחברה הוא פרט "מהותי", וגם הצפת המשקיעים בפרטים כך שלא יוכלו לברור מתוכם את הנתונים החשובים לצורך החלטת השקעה חותרת תחת תכליותיו של עקרון הגילוי הנאות. מבחן "המהותיות" אמור להבטיח שהמשקיע לא "יוטבע" בפרטים חסרי חשיבות לצורך קבלת החלטת השקעה, ויהיה נגיש למידע הרלוונטי לקבלתה (עניין הורוביץ, פסקה 38; עניין ברנדיס, פסקה 19; עניין ברנוביץ, עמוד 837; עניין גבור סברינה, פסקה 10; עניין גבריאלי, פסקה 45; פסרמן-יוזפוב, עמוד 177).
- האיסור על הכללת פרט מטעה בדיווחים המוגשים בהתאם לחוק הוא צידה המשלים של חובת הגילוי. איסור זה קבוע בסעיף 44א1 לחוק ניירות ערך ולפיו "בטיוטת תשקיף, בתשקיף, בדוח, בהודעה, במסמך או במפרט הצעת רכש, המוגשים לפי חוק זה לרשות (בסעיף זה - דיווח), לא יהיה פרט מטעה". פרט מטעה מוגדר בסעיף 1 לחוק: "לרבות דבר העלול להטעות משקיע סביר וכל דבר חסר שהעדרו עלול להטעות משקיע סביר". סעיף 31 לחוק מטיל אחריות בגין פרט מטעה בתשקיף על מי שחתם על התשקיף, דירקטור, מנהל כללי ובעל שליטה. סעיף 38ג מחיל הוראה זו גם לגבי פרט מטעה שהיה בדוח, הודעה או מסמך שהוגש לפי חוק ניירות ערך. הגם שלשון הסעיף אינה כוללת הגדרה בדבר מהות "הפרט המטעה", נקבעה גם לעניין זה אמת המידה של עקרון המהותיות (עניין הורוביץ, פסקאות 37-35; ערעור פלילי 3891/04 ערד השקעות ופיתוח תעשייה בערעור מיסים נ' מדינת ישראל, פסקאות 61-60, פ"ד ס(1)297 (2005); מוטי ימין ואמיר וסרמן, תאגידים וניירות ערך (2006), עמוד 215 (להלן: ימין ווסרמן); פסרמן-יוזפוב, עמודים 455-443).
כללי גילוי ביחס לחברות המחזיקות בנכס נפט
- בשנת 2013 תוקנו תקנות הדיווח והוספו הוראות המתייחסות לתאגידים העוסקים בחיפושי נפט וגז. בכלל זה, הוספו תקנות 36(א2), 38ו והתוספת האחת עשרה (תקנות ניירות ערך (דוחות תקופתיים ומיידיים) (תיקון מס' 2), התשע"ג-2013, ק"ת 7257).
- תיקונן של תקנות הדיווח מבוסס, בין היתר, על הנחיית גילוי בנוגע לפעילות חיפוש והפקת גז ונפט (במסגרת פרויקט שיפור דוחות) שפרסמה רשות ניירות ערך בשנת 2011 (בהתאם להסכמת הצדדים בעמוד 15 ש' 18-12, צורפה ההנחייה כנספח 1 לסיכומי הנתבעים, להלן: הנחיית הגילוי). ההנחייה משקפת תובנה לפיה ראוי להתאים את מודל הדיווח לאופי הפעילות של התאגידים המדווחים. באופן ספציפי היא עומדת על הקשיים שהיו קיימים באותה עת בדיווחיהם של תאגידים הפועלים בתחום חיפושי הנפט והגז ומציעה מתווה דיווחים מתוך התייחסות אליהם.
- אכן, מתקנות הדיווח והנחיית הגילוי עולה שהן תוקנו מתוך הבנת מאפייניו הייחודיים של ענף חיפושי הנפט והתייחסות לקשיים שעלו בדיווחי תאגידים. מחוקק המשנה יצר מתווה דיווחים מפורט ביחס לאירועים קונקרטיים, צפויים, במהלך חיפוש נפט או גז. ביחס לאירועים אלה פורטו נתונים שהתאגיד נדרש לדווח עליהם, כך שנוצרה האחדה בדיווחי חברות שחסרונה היה אחד הקשיים שהועלו בהנחיית הגילוי. אך בכך לא מתמצות הוראותיה של התוספת האחת עשרה. התוספת כוללת גם הוראות בדבר חובות דיווח במקרים החורגים מהאירועים שבשגרת הפעילות. בנוסף, מלמדות הוראותיה שאין בה כדי לאיין את חובות הדיווח הכלליות, אך ככל שניתן דיווח שאינו מתייחס לאחד האירועים המפורטים בה, נדרש הסבר מדוע הוא נעשה (ראו סעיף 14 לתוספת האחת עשרה). באופן הזה יוצר המתווה שבתקנות הדיווח בסיס אחיד לדיווחי התאגידים בצד הוראות שתכליתן למנוע דיווחי חסר או יתר בסוגיות שאינן נכללות באחד האירועים הקונקרטיים.
ו.2 קידוח "ים 3" ודיווחי שמן הנזכרים בתביעה
- כעולה משמו של קידוח "ים 3", קדמו לו שני קידוחים - "ים 1" ו"ים 2". קידוח "ים 1" כשל טכנית. בקידוח "ים 2" זרם נפט במבחני ההפקה, אך קשיים טכניים שעיקרם תנאי לחץ וטמפרטורה הובילו להפסקת מבחני ההפקה. ההחלטה לשוב ולנסות לקדוח בשטח הרישיון, התקבלה לאור התפתחות הטכנולוגיה והאמצעים להתמודדות עם הקשיים הטכניים שהתבררו בקידוח "ים 2". מטרת הקידוח הייתה לקדוח שוב את השכבה בה זרם נפט בקידוח "ים 2" וגם להעמיק את הקידוח עד לעומק של 5,800 מטר (דיווח מיום 27.3.2014 (ת/1); סעיפים 27-22 לתצהיר לוי 1).
רישיון קידוח מקנה לבעליו בעיקר את הזכות לחפש נפט בשטח הרישיון, זכות ייחודית לקדוח קידוחי ניסיון, קידוחי פיתוח ולהפיק נפט בשטח הרישיון, והכל בכפוף להוראות חוק הנפט (סעיף 13 לחוק הנפט, סעיף 23 לתצהיר לוי 1). הרישיון בקידוח "ים 3" הוחזק על ידי מספר שותפים, שיעור ההחזקות של שמן עמד על כ 77.7%, זרח חיפושי נפט שותפות מוגבלת החזיקה ב-7.5% (להלן: זרח), Caspian Drilling Company Limited, ששימשה כמפעיל של הקידוח (להלן: המפעיל), החזיקה ב-10%, וצמיחה אינווסטמנט האוס בערעור מיסים החזיקה בזכויות כלכליות בלבד בהיקף של 4.8% (דיווח מיום 1.9.2013, נספח 3 לתצהיר התובע).
- ביום 1.9.2013 פרסמה שמן דיווח לפיו קידוח "ים 3" הגיע לעומק סופי של 5,700 והמפעיל החל בביצוע בדיקות חשמליות מאמתות (Open Hole Wireline Logging), שעל בסיס תוצאותיהן צפויים השותפים ברישיון לקבל בטווח זמן קרוב החלטה אם לבצע מבחני הפקה בקידוח (נספח 3 לתצהיר התובע). בגוף הדיווח צוין שהוא ניתן ביחס לאירוע שאינו מנוי בתוספת האחת עשרה ופורסם לאור פניית רשות ניירות ערך.
- ביום 8.9.2013 פרסמה שמן דיווח שכותרתו "גילוי סימני נפט משמעותיים והחלטה על ביצוע מבחני הפקה בקידוח "ים 3" ברישיון שמן 387/'שמן'". דיווח זה הוא העומד במרכזה של התביעה שלפני, ולפיכך אביא את נוסחו המלא (נספח 3 לתצהיר התובע):
"בהמשך לדיווחים המיידיים מיום 3.8.2013 (אסמכתא 2013-01-107121), מיום 28.8.2013 (אסמכתא 2013-01-130344) ומיום 1.9.2013 (אסמכתא 2013-01-134514), החברה מתכבדת להודיע כי בהתאם למידע שנמסר לשותפים ברישיון על ידי מפעיל הקידוח, Caspian Drilling Limited (להלן: המפעיל), השותפים ברישיון הגיעו למסקנה כי בקידוח קיימים סימני נפט משמעותיים וקיבלו החלטה בדבר ביצוע מבחני הפקה בקידוח.