ש. זה לפני הלוגים? בלוגים היה 2 עד 6, וזה לפני מבחני ההפקה.
ת. היו נתונים נוספים שעמדו בפנינו כמו עובי השכבה, שהוא היה הרבה יותר מאשר הערכנו בדו"ח המשאבים. היה תכולת המים בתוך הנפט שהיתה טובה יותר מאשר בדו"ח המשאבים, כאשר בדו"ח המשאבים הופיעו עד 40% תכולת מים, ובדו"ח המשאבים היו 20%. היו לנו פרמטרים טובים והיו פרמטרים מעט פחות טובים, אני מתקן מעט שונים אבל לא מהותית, כי 2 עד 6 אינו שונה מהותית מ- 3 עד 8 בעולם הנפט. ה- 3 עד 8 זה נקבוביות 4 עד 10 מורכב מ-2 סוגי נקבוביות. הנתון הרלוונטי להשוואה 2 עד 6 זה 3 עד 8, ויש פרקצ'ר שזה השבירה של הסלע שזו המוליכות שזה היה 1 עד 2. ולכן, 3 עד 8 ו- עד 2 זה 4 עד 10. במועד ההחלטה היה לנו נתון רק לגבי המטריקס שזה הנקבוביות האלה החורים שבסלע.
לגבי הפרקצ'ר הנתון הזה, זה מה שנקרא אימג' שנותן את המוליכות של הסלע ובמועד קבלת ההחלטה לא היה פענוח שלו וזה לוקח 3 חודשים לפענח. במועד של קבלת ההחלטה לא היה בידינו הנתון של הפרקצ'ר. אבל היו נתונים מתוך הסלע לגבי המוליכות".
- על טענה זו, חזרו הנתבעים גם בסיכומיהם, הגם שהתייחסו לדוח המשאבים העדכני שפורסם ביום 26.3.2014 ולא לת/1 שהוא הדיווח המבהיר (סעיף 186 לסיכומי הנתבעים). מדוח המשאבים העדכני ציטטו הנתבעים את הדברים הבאים:
"השוואה בין נתוני הדוח החדש לנתוני הדוח הקודם
קיימים הבדלים משמעותיים בין נתוני הדוח הקודם לנתוני הדוח החדש. לאור תוצאות קידוח "ים 3" שונו בדוח החדש הפרמטרים בחישוב הרזרבות ביחס לדוח הקודם. הפרמטרים העיקריים ששונו ושינו את הערכת המשאבים המותנים הם:
הפרמטר Net-Gross Ratio - אשר עמד בדוח הקודם על 1, עומד בדוח החדש על 0.7-0.3 השינוי נובע מאחר ולפני הקידוח הוערך שקיימים סדקים פתוחים לכל אורך חתך המאגר הפוטנציאלי בעוד שעל פי תוצאות הקידוח הסתבר שאין זה המצב.
הפרמטר Porosity (נקבוביות) - שעמד בדוח הקודם על 10%-4% וללא תוספת נקבוביות סדקים, עומד בדוח החדש על 6%-2% ובתוספת נקבוביות סדקים (2%-0.1%)".
לטענת הנתבעים מנוסח הדיווח עולה שלא ניתן ללמוד ממנו שכל פרמטר שצוין בו הוא משמעותי כשלעצמו, מה גם שההקשר הוא כמות הנפט במאגר, ואילו בענייננו נדונה האפשרות לזרימת הנפט מהסלע לבור הקידוח. לכך יש להוסיף שההבדל בנתון הנקבוביות הוא הקטן מבין שלושה הנזכרים בדוח.
יש טעם בטענת הנתבעים לפיה השינוי בהערכת המשאבים נקבע לאור מכלול נתונים שלא כולם היו בידי שמן עובר לביצוע מבחני ההפקה. יש גם טעם בטענה לפיה יש להיזהר מסכנותיה של ה"חוכמה בדיעבד", לאחר שהנתונים המלאים וגם הכרזת הקידוח כ"בור יבש" כבר היו ידועים. אך גם בהינתן זהירות זו, הנתון הנלמד מדיווחה של שמן הוא ששיעור הנקבוביות, היה אחד מבין "הפרמטרים העיקריים ששונו ושינו את הערכת המשאבים המותנים". הדעת נותנת שפרמטר שהוא "עיקרי" לעניין הערכת המשאבים הוא גם "משמעותי" בהיבט הזה. זאת גם אם קיימים פרמטרים "משמעותיים" נוספים.
- אשר לנתון הסידוק, נטען בתביעה שעובר להחלטה על ביצוע מבחני ההפקה היו בידי הדירקטוריון נתונים ברורים בדבר רכיב זה וברור היה לנתבעים שהוא לא יוכל לפצות על נתון הנקבוביות. אך הראיות שהובאו בפניי אינן תומכות במסקנה זו. עיון בדברי הנוכחים שהובאו לעיל, בעיקר בדבריו של דומר, מעלה כי באותו שלב לא ניתן היה לגבש מסקנה ביחס לנתון הסידוק. נאמר שלא נצפו שברים מרובים שעשויים להשפיע לטובה על המוליכות, אך בה בעת נאמר שנצפתה מוליכות הגם שהיא הייתה נמוכה מהמצופה. העיקר הוא, שדומר הבהיר שרק לאחר השלמת פענוח הלוגים ניתן יהיה לדעת אם קיימים שברים בסלע. אציין, כי בעדותו בבקשת חלפון, במענה לשאלות התובע אמר לוי שלפענוח מלא נדרשו שלושה חודשים והמשמעות של המתנה לפרק זמן זה הייתה עלות של כ-45 מיליון ש"ח (עדות לוי בבקשת חלפון עמוד 56 ש' 18-9, ועמוד 80 ש' 20-12). מכאן, שלא הוכח שעובר לדיווח מיום 8.9.2013 היה בידי הנתבעים מידע על נתון סידוק מעודכן, וגם לא הערכה ממשית.
ו.4 האם הוכחו טענות התובע בדבר משמעותן של תוצאות מבחני הלוגים החשמליים
- מן האמור לעיל עולה ששיעור הנקבוביות הוא פרמטר משמעותי להערכת המאגר, וכי במבחני הלוגים החשמליים התקבלה תוצאה עדכנית שהייתה נמוכה מהמצופה. נתון הנקבוביות שהתקבל במבחני הלוגים החשמליים היה הפן "הלא טוב" של מכלול הנתונים שהתקבלו לאחר הבדיקות ועמדו לנגד עיני הדירקטוריון. אשר לנתון הסידוק, הרי שבמועד ההחלטה על מבחני הפקה לא היה בידי הדירקטוריון נתון עדכני קונקרטי.
- התובע טוען, שלנתוני הסלע העדכניים היו השלכות דרמטיות על הסיכוי להפקה כלכלית של נפט בקידוח "ים 3", וכי השלכות אלה היו ברורות לנתבעים עובר לדיווח מיום 8.9.2013. לתפיסתו, ממצאי הלוגים החשמליים הצביעו על "בעיות קשות" בקידוח ועל כך שאפסו הסיכויים להפקה כלכלית של נפט או לכל הפחות פחתו באופן משמעותי. נטען, שלאור הממצאים, עצם הדיווח על גילוי סימני נפט משמעותיים היה כוזב והחלטה על ביצוע מבחני הפקה הייתה בלתי סבירה ונבעה ממניעים פסולים של הנתבעים שידעו שהם חסרי סיכוי.
מסקנותיו אלה של התובע, בדבר המשמעויות הנובעות מהנתונים שהתבררו במבחני הלוגים החשמליים הן טענות הדורשות הוכחה והן אינן נובעות מאליהן מכך שהתקבל נתון נקבוביות עדכני, נמוך מהמצופה.
- כלל יסוד הוא שהתובע בהליך אזרחי נושא בנטל להוכחת תביעתו. נטל זה מורכב מנטל השכנוע, שמשמעותו חובת בעל הדין להוכיח את טענותיו במידת ההוכחה הנדרשת בהליך אזרחי, ומהחובה להביא ראיות שמכוחה נדרש בעל הדין להביא ראיות מספיקות לצורך עמידה בנטל השכנוע (ערעור אזרחי 78/04 המגן חברה לביטוח בערעור מיסים נ' שלום גרשון הובלות בע"מ, פ"ד סא(3) 18, פיסקה 11 (2006); ערעור אזרחי 1582/20 בעניין חלפון, פסקה 75 [נבו]; יניב ואקי, דיני ראיות, כרך ד, (2021), 1922-1921). בענייננו היה על התובע להוכיח את טענותיו לפיהן תוצאות מבחני הלוגים החשמליים הצביעו על בעיות קשות בקידוח ועל פגיעה דרמטית ביכולת להפיק נפט מהמאגר; שלא התגלו סימני נפט משמעותיים; ושההחלטה על ביצוע מבחני הפקה הייתה בלתי סבירה. מדובר בטענות הנוגעות לתחום מקצועי ולשם התייחסות אליהן נדרש ידע מקצועי. ידע כזה אינו נכלל במסגרת "ידיעה שיפוטית", שכן אין מדובר בדברים הידועים לכל וגם לא בעובדות הניתנות לבירור מיידי ומדוייק על ידי עיון במקורות מוסמכים (יניב ואקי, דיני ראיות, כרך א (2020), 535). מכאן, שככל שנטענת עמדה מקצועית בתחום חיפושי הנפט, הדרך לבסס אותה היא באמצעות חוות דעת של מומחה בתחום (השוו: תובענה ייצוגית (מחוזי ת"א) 13948-08-15 נחמני נ' שמן משאבי נפט וגז בע"מ, פסקה 126 [נבו] (24.5.2021)).
- התובע לא הגיש חוות דעת מומחה לביסוס טענותיו, ולתפיסתו, די בראיות שהובאו בפניי כדי לבסס את מסקנותיו. כפי שיבואר להלן, את עמדתו זו לא אוכל לקבל.
- בטרם אתייחס לראיות שעל יסודן ביקש התובע לבסס את מסקנותיו, אתייחס לטענות הצדדים ביחס לכותרת הדיווח. הנתבעים טוענים שמשמעות הביטוי "סימני נפט משמעותיים" שהופיע בכותרת הדיווח, היא אך ורק שסימני הנפט התגלו בבדיקות מאמתות להבדיל ממצא אקראי. התובע טוען שמדובר בביטוי "פומפוזי" שהנתבעים ידעו שהוא אינו נכון ואשר תכליתו הנעת משקיעים להשקיע במניות החברה. התייחסות זו נדרשת כבר עתה, שכן ככל שאקבל את העמדה לפיה כותרת הדיווח מהווה הצהרה פומפוזית על יכולת הפקה מסחרית של נפט, הרי שגם לשיטת הנתבעים לא היה בסיס לדיווח כזה. מן הצד השני, ככל שאקבל את עמדת הנתבעים לפיה אין המדובר באמירה מהותית מעבר לכך שהסימנים נמצאו בבדיקות מאמתות, ניטל הצורך לדון בטענת התובע לפיה הוצגה תשתית לכך שהנתונים שהתבררו לימדו על כך שלא היו סימני נפט משמעותיים.
- לפי לשונו של סעיף 6 לתוספת האחת עשרה על מנת שיקום צורך בדיווח לפיו, נדרשת מסקנה של התאגיד שנמצאו "סימני פטרוליום משמעותיים":
“)א) הסתיים קידוח ניסיון בשכבת מטרה מסוימת ובוצעו בשכבה בדיקות מאמתות (כגון: Open-Hole Logging; Logging while Drilling; Drill Stem Test), שעל בסיסן הגיע התאגיד למסקנה מבוססת כי קיימים סימני פטרוליום משמעותיים בשכבה האמורה, יכלול הדוח פרטים אלה ...." (ההדגשות הוספו, מ.ר)