מחוקק המשנה לא פירש מה הם "סימני פטרוליום משמעותיים" (וראו לעניין זה גם שאלה שהעלה אחד הדירקטורים בישיבה מיום 7.9.2013 בעמוד 3). עם זאת, ברור שאין במונח כדי ללמד על הצהרה מצד החברה על יכולת הפקה כלכלית של נפט מהמאגר. ראשית, מבחינה מילולית אמירה בדבר מציאת "סימני נפט משמעותיים", אין משמעה הצהרה על יכולת הפקה מסחרית של נפט. שנית, והוא העיקר, במסגרת הדיווח נכללה אזהרה לפיה טרם בוצעו מבחני הפקה ומציאת הסימנים אינה עולה כדי ממצא (Discovery) לפי כללי ה PRMS, וגם לא תגלית כהגדרתה בחוק הנפט. ממצא מוגדר בכללי ה-PRMS כ: "מאגר יחיד או כמה מאגרים יחד של פטרוליום, שלגביהם קידוח ניסיון אחד או יותר ביססו באמצעות מבחני הפקה, דגימות או ביצוע לוגים, קיומם של הידרוקרבונים הניתנים להזזה פוטנציאלית בכמות משמעותית" (סעיף 12(א)(2) לתוספת האחת עשרה, ההדגשות הוספו, מ.ר). "תגלית" מוגדרת בחוק הנפט כ"גילוי שדה נפט", שהוא "קרקע על כל שכבותיה הגיאולוגיות שיש מתחתיה בידוע מצבר נפט שניתן להפיק ממנו נפט בכמויות מסחריות" (סעיף 1 לחוק הנפט). מכאן שהאזהרה הכלולה בגוף הדיווח מבהירה שאין בו הצהרה על יכולת הפקה מסחרית של נפט, וגם לא על כמויות נפט משמעותיות הניתנות להזזה.
בהקשר זה יצויין, כי בגוף הדיווח גם נאמר שתוצאות הבדיקות מעידות על "אפשרות להמצאות נפט בשכבה האמורה" (סעיף 7 לדיווח).
בצד זאת, עמדת הנתבעים לפיה כל אימת שמתגלה ממצא בבדיקות מאמתות יש מקום לדיווח על גילוי "סימני נפט משמעותיים" היא מוקשה. אכן, עיון בהנחיית הגילוי מלמד שביסוד הדרישה לדיווח מיידי ניצבה ההנחה שבעת ביצוע קידוח אקספלורציה ייתכנו סימני נפט שהם אינם בבחינת אינדיקציה למסחריות המאגר והצורך בדיווח נובע מחשש למסחר על יסוד שמועות. בכך יש על פני הדברים כדי לתמוך בעמדת הנתבעים. אך עיון בהנחיית הגילוי כמו גם בסעיף 6 לתוספת האחת עשרה מלמד שבבסיס הדיווח מצויה "מסקנה מבוססת" של התאגיד בדבר קיומם של "סימני פטרוליום משמעותיים". לשון זו תומכת בעמדה שאין המדובר במסקנה "אוטומטית" שמתקיימת מאליה כל אימת שמתגלים ממצאים בבדיקות מאמתות. מכל מקום, כפי שיבואר להלן, בענייננו גם אם לא אקבל את עמדת הנתבעים ואניח את התפיסה לפיה משקפת הכותרת אמירה עניינית לפיה הסימנים הם משמעותיים, הרי שהתובע לא הוכיח שהכותרת הייתה כוזבת ומטעה לגופה.
- כאמור, התובע לא הגיש חוות דעת מומחה לביסוס טענותיו. עמדתו היא שמסקנותיו בדבר משמעות תוצאות מבחני הלוגים החשמליים עולות ממכלול הראיות.
- טענה מרכזית של התובע היא שתוצאות מבחני הלוגים החשמליים היו מידע פנים שלוי ואשכנזי עשו בו שימוש פסול בכך שנמנעו ממימוש אופציות שהיו להם בשמן והוחזקו עבורם בנאמנות. אציין, כי לצורך ההליך שבפני השאלה אם לוי ואשכנזי עשו שימוש במידע פנים רלוונטית רק ככל שיש בכך כדי ללמד על ידיעתם המוקדמת שלא היה סיכוי להפיק נפט מהמאגר.
לוי ואשכנזי טענו בתגובה שהנאמן אכן פנה אליהם באוגוסט שכן כתבי האופציה שהוחזקו עבורם עתידים היו לפקוע ביום 12.9.2013 והודיע להם שבהעדר הוראה יימכרו כתבי האופציה במחיר השוק ביום האחרון למכירה. הם פנו לעורכי הדין של החברה, בשאלה אם יוכלו לקבל היתר לחרוג מנוהל מידע פנים של שמן שלפיו חל איסור על ביצוע עסקאות באותו פרק זמן. לאחר בירור הם נענו בשלילה ואף נאמר להם שעליהם להורות לנאמן להניח לאופציות לפקוע ולא לבצע בהן עסקה כלשהי, וכך עשו (תצהיר אשכנזי; סעיפים 102-86 לתצהיר לוי 1). בעניין זה נשמעה גם עדותו של עו"ד מאירי שהעיד על פנייתם של לוי ואשכנזי אליו ביום 10.9.2013. לדבריו, עו"ד אחדות ממשרדו פנתה באופן לא רשמי לרשות ניירות ערך ושוחחה עם נציג הרשות שהציג בפניה את דעתו האישית לפיה יש בעייתיות בביצוען של עסקאות כלשהן. עו"ד מאירי העיד שלאחר דברים אלה הוא שוחח עם לוי ואשכנזי, וייעץ להם שעדיף שלא לחרוג מהנוהל, והוסיף: "הבהרתי שעל מר לוי ומר אשכנזי להימנע מלבצע כל פעולה באופציות ויש לפעול מיידית, על ידי מתן הודעה לאיסופ [הנאמן, מ.ר], כך שכתבי האופציה (סדרה 4) יפקעו" (סעיף 12 לתצהירו של עו"ד מאירי). גם בעדותו בבקשת חלפון העיד עו"ד מאירי שהוא זה ששוחח עם לוי ואשכנזי (עמוד 55 ש' 14-12).