אמירתו של לוי בדבר העדר היכולת להעריך את משמעות נתון הנקבוביות משקפת את עמדת הנתבעים גם היום ולפיה המשקל של נתון הנקבוביות בהערכה הכוללת של יכולת ההפקה המסחרית, תלוי בשיעור סידוק הסלע שיכול "לפצות" עליו, ושבאותה עת לא היה ידוע.
אכן, כפי שפורט לעיל עוצמת המשמעות של השינוי בנתון הנקבוביות, כשלעצמו, לא הוכחה בהליך זה ומקובלת עלי העמדה לפיה יש בכך כדי להשליך גם על מהותיות המידע מבחינת משקיע סביר. בהקשר זה יוער, שבדירקטוריון החברה עלה נתון הנקבוביות אך לא השינוי שחל בו ביחס להערכה הקודמת. עם זאת, כפי שפורט לעיל, מדוח המשאבים הראשון, דוח המשאבים העדכני, והפרוטוקולים של ועדת התפעול והדירקטוריון - עולה מסקנה לפיה שיעור הנקבוביות היה רכיב משמעותי בהערכת המאגר. לא די בתצהירו של לוי כדי לשנות מסקנה זו העולה ממסמכיה של שמן. לטעמי, די בכך כדי להביא למסקנה ששינוי בנתון זה, וודאי מקום בו הנקבוביות היא החלק "הלא טוב" של מכלול הנתונים, הוא נתון שהיה על שמן לדווח עליו לציבור. גם בהינתן תפיסת הנתבעים לפיה מדובר במעין "משוואה" שרכיביה משליכים אחד על השני, הרי שביחס לנתון זה במשוואה כבר היה ידוע שערכיו נמוכים מהמצופה.
עמדה זו מתיישבת עם ההלכה לפיה על מנת שמידע ייחשב כמהותי עבור משקיע סביר לא נדרש להוכיח שמדובר במידע מכריע וגם לא שהיה בו כדי להוביל לשינוי בהחלטתו של המשקיע. תפיסת הגילוי הנאות שהתקבלה בפסיקה היא זו לפיה מידע הוא מהותי מקום בו מדובר בעובדות שידיעתן עשויה להביא לשינוי משמעותי בתמונת הנתונים הניצבת בפני משקיע סביר בבואו לקבל החלטה בעניין רכישת או מכירת נייר ערך. בהתאם נקבע, שגם מקום בו העובדות המפורטות בדיווח הן נכונות לגופן, אך מכלול הנתונים אינו משקף את התמונה המלאה, יש לומר כי מדובר בדיווח הכולל פרט מטעה (תובענה ייצוגית (מחוזי ת"א) 42654-12-16 גאון נ' נ.ר. ספאנטק תעשיות בע"מ, פסקאות 188-186 [נבו] (10.2.2019); תובענה ייצוגית (מחוזי ת"א) 29520-03-13 לייטקום (ישראל בערעור מיסים נ' חבס השקעות (1960) בע"מ, פסקאות 75, 84 [נבו] (19.7.2015)). כפי שציינתי לעיל, בענייננו, הדיווח לציבור לא הציג את התמונה המלאה שהייתה בפני הדירקטוריון שעל יסודה התקבלו החלטותיו, והוא כלל רק את החלק את החיובי שבמכלול הנתונים. מכל מקום, משקבעתי שהייתה על הנתבעים חובה לדווח על השינוי בנתון הנקבוביות מכוח חובת העדכון והתיקון, הרי שהאמור לעיל הוא למעלה מן הנדרש.
- שונים הם פני הדברים ביחס לנתון הסידוק, שלשיטת התובע גם אותו צריך היה לכלול בדוח. כאמור, לא קיבלתי את טענתו העובדתית לפיה עובר לפרסום הדיווח הנתבעים ידעו שנתון הסידוק לא יוכל לפצות על נתון הנקבוביות. מהראיות שהוצגו בפני עולה כי נתון הסידוק לא היה ידוע, תוך שהובהר שנתון עדכני יתברר רק בהשלמת הפענוח. "השורה התחתונה" של מומחה החברה הייתה שרק לאחר פענוח סופי "נוכל לדעת אם ישנם שברים או לא". לא אוכל לקבל את הטענה לפיה היה על הנתבעים לכלול בדיווח אמירה בדבר העדר נתון עדכני ביחס לסידוק וכי זה יתברר רק לאחר השלמת הפענוח שיארך חודשים. כפי שציינתי לעיל, גם הצפת המשקיעים במידע שאינו תורם לקבלת החלטתם חותרת תחת תכליתו של עקרון הגילוי.
ו.6 התייחסות לעמדת רשות ניירות ערך
- הנתבעים טוענים שבמכלול השיקולים ראוי להביא גם את עמדת רשות ניירות ערך לפיה לא היה מקום להכללת הנתון אודות שיעורי הנקבובית בדיווח מיום 8.9.2013. עמדה זו הוגשה לפני כעשר שנים במסגרת עתירה מנהלית (מחוזי ת"א) 48344-07-14 חלפון נ' רשות ניירות ערך [נבו] (נספח 8 לכתב ההגנה, להלן: עמדת רשות ניירות ערך). בחנתי את עמדת רשות ניירות ערך שצורפה לכתב ההגנה, אך לא מצאתי כי יש בה כדי לשנות ממסקנתי לפיה היה על הנתבעים לכלול נתון זה בדיווח.
ראשית, כאמור, עמדת רשות ניירות ערך לא התבקשה בהליך שבפני וגם לא ניתנה במסגרתו. היא ניתנה במסגרת תגובתה לעתירה מנהלית שהוגשה נגד החלטתה שלא להפעיל את סמכותה לפי סעיף 209 לחוק החברות, התשנ"ט-1999 ולא לשאת בהוצאות העותר בנוגע לאישור בקשת חלפון. הגם שבמסגרת הזו פורטה עמדת הרשות ביחס לסיכויי בקשת האישור, הרי שביסודה עמדה שאלת סבירות החלטתה שלא להיעתר לבקשה.