נטען, כי הנתון לפיו הוא רכש את מניות שמן בהסתמך על פרסומיה עולה גם מתצהירה של אשתו, שקראה את הפרסומים בעצמה ואף הביאה לו אותם לפני שרכש את המניות. מכאן, שיש לדחות את טענת הנתבעים לפיה התובע לא קרא את דיווחיה המידיים של החברה, שכן די בכך שקרא פרסומים בעיתונים שפרסמו את הדיווחים המיידיים. מכל מקום נטען כי דיווחה של שמן ביום 8.9.2013 מדבר בעד עצמו ועולה ממנו הסתרה של מידע מהותי שגרמה לנזקו הכבד של התובע. גם בהינתן שהשקעה בנפט היא השקעה בסיכון גבוה, כטענת הנתבעים, הרי שהיא אינה הימור וממילא מצפים המשקיעים לקבל דיווח כאשר מתעוררות בעיות.
- נטען, כי הנתבעים ידעו על הבעייתיות הקשה בקידוח עובר לפרסום הדיווח מיום 8.9.2013, ונמנעו מלדווח עליה. נטען, כי במבחני הלוגים החשמליים התברר ששיעור הנקבוביות הוא 2%-6%, נתון נמוך ושונה מהותית מזה שהיה מצופה. נטען, כי ידיעת הנתבעים אודות הבעייתיות הקשה בקידוח עולה מהראיות, בין היתר, מהפרוטוקולים של ישיבות הדירקטוריון מיום 7.9.2013 ומיום 16.9.2013 ומעדות לוי שאישר בחקירתו שהנקבוביות שנמצאה בבדיקות הייתה בין 2%-6%.
עוד נטען כי יש לדחות את טענת הנתבעים לפיה שיעור הנקבוביות שהתגלה במבחני הלוגים אינו מידע מהותי שחייב פרסום דיווח מיידי. לוי אישר שבדוח המשאבים (שצורף לתשקיף שמן מיום 29.11.2011, להלן: דוח המשאבים הראשון) פורסם שהצפי לנקבוביות הוא בין 4%-10%. נטען, שקידוח "ים 3" הוא המשכו של קידוח "ים 2" עם התפתחות טכנולוגית ועומק רב יותר וגם הנתבעים השוו בין שני הקידוחים. הציפיות הגבוהות מ"ים 3" נבעו מהשוואה זו, ולפיכך ההשוואה בין הקידוחים רלוונטית. לטענת התובע, לוי אישר שבקידוח "ים 2" הייתה נקבוביות טובה יותר באיזור 12%-13%, הגם שטען כי "לא ראה את ה-12% הללו". לפיכך יש לראות בנתונים העדכניים ירידה מנקבוביות של 12% ב"ים 2" ל2%-6% ב"ים 3". מדובר בירידה תלולה שחייבים היו להביא לידיעת המשקיעים.
בהקשר זה נטען כי בדיווח של שמן מיום 27.3.2014 פורסם עדכון של דוח המשאבים, במסגרתו נקבע ששיעור הנקבוביות הוא בין 2%- 6%. נטען, כי דיווח זה של שמן, שאף הוגש על ידי התובע (ת/1) מהווה ראיה חותכת לכך שנתוני הנקבוביות שהתבררו לאחר מבחני הלוגים החשמליים, עלו כדי סטייה מהותית מהנתונים שהיו צפויים. נטען, כי דיווח זה אינו מתיישב עם הטענה כי לא היה זה שינוי מהותי שחייב דיווח מיידי בעת הגילוי.
- עוד נטען, כי מלבד הבעיות בנקבוביות התגלו גם בעיות במוליכות, כלומר בנתון הסידוק. כך עולה מדבריו של המומחה ששכרה שמן, צ'אק דומר, בדיון הדירקטוריון מיום 7.9.2013, לפיהם לא נמצאו הרבה שברים שעשויים להשפיע לטובה על המוליכות. ומכאן שהנתונים הראו שהמוליכות לא תוכל לפצות על הנקבוביות הנמוכה וחברי הדירקטוריון ידעו על כך עובר לפרסום הדיווח. למרות זאת, הדירקטוריון לא הורה על בחינת רמת הסידוק, והצהרת לוי לפיה לא היה די זמן לעשות זאת משום שהבדיקה אורכת שלושה חודשים, היא נתון מהותי נוסף שהיה על הנתבעים לדווח עליו כאשר התגלתה בעיה בנקבוביות. עוד נטען שגם אשכנזי טען בישיבת הדירקטוריון מיום 7.9.2013 שיש סימני שאלה וכי חלק מהנתונים שהתקבלו מהלוגים היו בעייתיים.
- ראיה למהותיות הנתונים שהתבררו במבחני הלוגים החשמליים מוצא התובע בכך שגורמים שהיו מיודעים בדבר הנתונים שהתבררו בהם נמנעו מאותו מועד ואילך מלהשקיע בחברה. ללוי ואשכנזי מייחס התובע בהקשר זה שימוש במידע פנים. לטענתו, הנתונים שהתבררו אודות הנקבוביות והמוליכות עולים כדי מידע פנים, ולאחר שלוי ואשכנזי קיבלו אותם, הם נמנעו ממימוש האופציות שהיו ברשותם. נטען, שראיה לכך שהטעם לאי המימוש הוא הנתונים העדכניים, מצויה בכך שחברת הנאמנות שהחזיקה את האופציות עבור לוי ואשכנזי, פנתה אליהם כבר באוגוסט בבקשה למתן הוראות פעולה טרם פקיעת האופציות, אך הם השיבו לפנייתה רק ביום 10.9.2013. זאת, כשכבר ידעו את הנתונים הבעייתיים שהתבררו במבחני הלוגים החשמליים. לעניין זה נטען כי הסבריהם של לוי ואשכנזי הם תמוהים, ועולה מהם שהם דאגו לעצמם, עשו שימוש במידע הפנים שהיה להם ולכן נמנעו ממימוש האופציות. עוד נטען שבכך שלוי ואשכנזי לא מימשו את האופציות הם פגעו בחברה שכן מימוש האופציות היה מכניס כסף לקופתה.
- עוד טוען התובע שלוי ואשכנזי הועסקו בחוזה אישי ולכן היה להם אינטרס לקבל החלטה על מבחני הפקה גם נוכח הסיכונים שכן הם עשויים היו להרוויח מכך, תוך שנמנעו מלסכן את כספם וסיכנו רק את כספי המשקיעים. גם לאחר שבתוך חמישה ימים של מבחני הפקה, התברר שאין טעם בהמשך הפעילות, לא מצאו הנתבעים לנכון להשתמש בכסף שנותר בידם כדי לפצות את המשקיעים. זאת למרות שלטענת התובע חייב היה להישאר כסף בידי החברה שכן מבחני ההפקה תוכננו מראש לשלושים יום בעלות של 24 מיליון דולר.
- אינדיקציה נוספת לכך שברור היה שהנתונים שהתבררו במבחני הלוגים החשמליים לימדו על בעיות קשות בקידוח "ים 3" מוצא התובע בכך שחברת דלק אנרגיה קיבלה מלוי את תוצאות מבחני הלוגים החשמליים והחליטה, לאחר מעבר עליהם, שלא להשקיע במבחני ההפקה. לו היה המידע מצוי גם בידי יתר המשקיעים, אזי גם הם היו מכלכלים את צעדיהם בבטחה.
התובע טוען, כי למרות האמור, הכינו הנתבעים, מראש, דיווח "פומפוזי" לציבור כדי להציג תמונה חיובית ולגרור את המשקיעים להשקיע במניות החברה. זאת, תוך שהסתירו ושמרו בסוד את הבעיות שהתגלו בקידוח. לוי ואשכנזי לחצו על חברי הדירקטוריון לאשר את הנוסח שהוכן מראש. נטען שלוי ואשכנזי ביקשו מהנוכחים בישיבת הדירקטוריון לשמור בסודיות את הנתונים הנוגעים לתוצאות מבחני הלוגים החשמליים.
- בנוסף פרסמה שמן מידע מתעתע ובלתי חשוב במסגרת "דיווחי יתר כוזבים" שהסתירו את הבעיות שהתגלו ונועדו לעודד את המשקיעים בכך שדווח על "סימני נפט משמעותיים". נטען, כי אין ספק שהנתבעים הוליכו שולל את הציבור וגם את התובע, כאשר הציגו נתונים חיוביים שבדיעבד התברר שהם ריקים מתוכן ותכליתם "להלהיט" את הציבור.
התובע התייחס גם לטענת הנתבעים לפיה התנהלותם נתמכת בעמדת רשות ניירות ערך לפיה בדיווחים הנוגעים לקידוחי נפט, אין מקום לדיווח על כל פרמטר, ובכלל זה נתוני נקבוביות הסלע. נטען, כי בענייננו מדובר במידע מהותי על בעיות בקידוח. רשות ניירות ערך הבהירה כי גם אם במצב רגיל אין חובה לדווח על פרמטרים מסויימים, הרי שמקום בו יש בעיה בפרמטרים שמשפיעים על הקידוח, ויש סטייה מדוח המשאבים, מדובר באירוע מהותי שחב בדיווח (עתירה מנהלית (מחוזי ת"א) 48344-07-14 חלפון נ' רשות לניירות ערך תל אביב [נבו] (19.11.2014)). נטען שבהינתן שגם מתצהירו של לוי עולה כי הנתבעים דיווחו דיווחי יתר, ברור שלנתבעים היה שיקול דעת אילו דיווחים לדווח, גם מקום בו מדובר בפרמטרים שככלל אין חובה לדווח עליהם.
- בנוסף, לשיטת התובע, עמדת הנתבעים היא שהדיווחים נעשו לאחר התייעצות עם רשות ניירות ערך ובהתאם להנחיותיה, אך טענה זו לא גובתה בראיות. עורכי הדין שפנו לרשות ניירות ערך לא הגישו תצהירים, לא ידוע עם מי שוחחו, ואף הובהר שמדובר היה בעמדת הנציג ולא עמדת הרשות. הימנעות מזימונם של עורכי הדין שלפי הטענה שוחחו עם רשות ניירות ערך פועלת לחובת הנתבעים.
- אשר לעילות התביעה נטען כי הנתבעים הפרו את הוראות חוק ניירות ערך והתקנות שהותקנו מכוחו שעה שפעלו בתרמית ולא גילו מידע מהותי, בניגוד לחובת הגילוי שהיא ביסוד דיני ניירות ערך. בסיכומי התובע הוספה טענה לפיה הנתבעים לא הדגישו את הגורמים שיש להתייחס אליהם כעשויים להביא לכך שמידע צופה פני עתיד לא יתממש, למרות שהנתבעים ידעו שהוא לא יתממש. הנתבעים הפרו את חובת הגילוי הקבועה בסעיף 36(א) לחוק ניירות ערך והתקנות שהותקנו לפיו, והפרו גם את חובת הגילוי הספציפית לעניין "אירוע מהותי בקידוח ניסיון" (חובה הקבועה בסעיף 7 לתוספת האחת עשרה לחוק ניירות ערך). נטען כי סעיפים 31, ו-38ב ו-ג(א) קובעים אחריות לנזק בשל פרט מטעה, וסעיף 35 קובע שמשקיע שהסתמך על פרט מטעה רשאי לבטל את הרכישה ולדרוש את החזרת הכספים ששילם. סעיף 52יא מתייחס לאחריותו של מנפיק בגין הנזקים שנגרמו לתובע עקב הפרת הוראות החוק. נטען כי בענייננו הנתבעים גם הניעו את המשקיעים בדרכי תרמית ומניפולציה להשקיע על ידי העלמת עובדות מהותיות. לשיטתו, הם עשו כן משום שנזקקו לכספים על מנת לממן את מבחני ההפקה, ולכן לא כללו את הנתונים הבעייתיים. עוד נטען שלוי ואשכנזי עשו שימוש במידע פנים דבר המעיד על העדר תום ליבם. בנוסף לטענות מכוח חוק ניירות ערך, טוען התובע כי מתקיימת בעניינו גם עילת רשלנות לפי סעיף 35 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן: פקודת הנזיקין).
עוד נטען כי בדיווחים הכוזבים פגעו הנתבעים "באוטונומית הרצון החופשי של התובע" ומנעו ממנו לקבל החלטה מושכלת כשכל המידע מצוי ברשותו. לו היו מספקים לו את המידע המהותי על הממצאים הנמוכים בדבר נקבוביות ומוליכות התובע לא היה רוכש את המניות ולא היה נגרם לו נזק כספי.