דיני הסיחור וההיבט הפיזי - חפצי של השטר
- שונים הם פני הדברים ביחס לתכונת הסחרות השטרית, אשר כוללת את מוסד האוחז כשורה. היבטים אלו של דיני השטרות רואים בשטר משום חפץ מטלטלין, שההחזקה בו קונה עליו בעלות. כלשון בית המשפט העליון ברשות ערעור אזרחי 8301/13 טל טריידינג קורפ נ' בנק לאומי לישראל בערעור מיסים (פורסם במאגרים; 24.11.2015) (להלן: עניין טל טריידינג קורפ): "החיוב החוזי מתמזג עם נייר השטר עצמו. בכך הופך החוב ל"חפץ" בעל ערך, להבדיל מחיוב אשר נותר מופשט" (שם, פסקה 5). לא זו אף זו, בהתאם לדיני השטרות, המסירה של השטר נעשית באמצעות העברתו באופן פיזי לאחר.
היות שהלכות הסיחור קושרות בין אחזקתו של המסמך הפיזי לבין הבעלות על הזכות הכתובה בו, תוצאת הדברים היא, כי בעוד בשטר כתוב ניתן לאחוז באופן פיזי ולמסרו באופן פיזי, הרי שקובץ מחשב אינו מהווה מטלטלין שניתן להחזיק בו, אלא מדובר בנכס בלתי מוחשי, ולכן אינו יכול לקיים את רכיב העבירות כפי שנקבע בדיני השטרות לפי פרשנותם המקובלת.
לפיכך, הגם שהדין מכיר בכך שניתן לקיים את דרישת הכתב באופן דיגיטלי ובחתימה אלקטרונית, כפי שפורט בהרחבה לעיל, תכונת העבירות עודנה מחייבת, לפי הפרשנות המקובלת, את המימד הפיזי של השטר. כך בשיטתנו, וכך ביתר שיטות המשפט המבוססות על חוק שטרי החליפין האנגלי משנת 1882 (ראו לעניין זה נייר העמדה של ארגון הסחר העולמי, פסקה 6). היבט חפצי זה של השטר יורד לשורשם של דיני השטרות, והוא לב ליבו של הקושי להכיר בחתימה אלקטרונית על שטר, שמשמעו הכרה בשטר אלקטרוני, שלא ניתן להעבירו או להחזיקו באופן פיזי.
- חרף האמור, לא ניתן להתעלם מהפיחות במעמדה של ההחזקה הפיזית במטלטלין, כמו גם מהתפתחות הכלכלה המודרנית ששינתה את השימוש שעושה השוק בשטרות (ראו לרנר 2007, עמ' 118; שלום לרנר "השטרות במאה העשרים ואחת" ספר לוין 433, 434 (אשר גרוניס, אליעזר ריבלין ומיכאיל קרייני עורכים, 2013) (להלן: לרנר 2013)); רות פלאטו-שנער "לקראת מודל רציונלי של הגנות בדיני שטרות" המשפט יב - ספר עדי אזר ז"ל 251, 275 (2007) (להלן: פלאטו שנער)).
- בקשות עירייה אחרות 1560/90 משה ציטיאט נ' הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ, מח(4) 498 (1994)נדון הכיתוב "למוטב בלבד" שנכתב על שיק, ובית המשפט העניק משקל מכריע לכוונת מושך השטר על פני תכונת הסחרות, וכתב כך:
"נהפוך הוא: בעידן המודרני, השטר תופס את מקומו יותר ויותר כאמצעי תשלום. לפיכך, מתבקש להעניק לקהילייה המסחרית והצרכנית מכשיר אשר ימלא ציפיות אלו, היינו ראיית השטר בנסיבות מוגדרות כאמצעי תשלום בלבד... בימינו אנו, ירדה קרנו של רעיון הסחרות כרעיון-על בדיני השטרות. השטר משמש, דרך כלל, כאמצעי טכני לקיום חיוב. שיטת משפט מעודכנת מן הראוי שתצעד עם רוח הזמן, ותספק לציבור את המסגרת הנורמאטיבית הנאותה למימוש צרכיו המסחריים."