בעניין טל טריידינג קורפ בוטלה ההלכה שנקבעה בקשות עירייה אחרות 333/61 אליעזר גויסקי נ' חיים יוסף מאיר ואחרים, טז 595 (1962) (להלן: הלכת גויסקי) ובית המשפט העליון קבע כי מי שאינו אוחז כשורה בשטר לא יוכל להתגבר על הגנה של כישלון תמורה של המושך או העושה. בפסק דינו עמד כב' השופט, כתוארו אז, הנדל על תכליתם של דיני השטרות, תוך שהוא מתייחס גם להיבטים הפיזיים של דיני השטרות על רקע המציאות המשתנה:
"חיובים אלה לבשו צורה פיזית של נייר. באופן זה זכה החיוב בתכונה שהייתה שמורה לחפצים אך לא לזכויות מופשטות - "עבירות" (או "סחירות פורמלית"), הלא היא היכולת להעביר את הזכויות על פי השטר מאדם אחד לשני (ראו ערעור אזרחי 1560/90 משה ציטיאט נ' הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ, פ''ד מח(4) 498, 505 (1994) (להלן: עניין ציטיאט)). תכונה זו איבדה כיום מקצת חשיבותה בגלל שתי סיבות עיקריות - התגברות מעמדו של ההילך החוקי, כגון כסף מזומן, והאפשרות להמחות אף זכויות מופשטות (ראו סעיף 1 לחוק המחאת חיובים, התשכ"ט-1969; ברק, עמוד 1266)...".
(הדגשה שלי - לח"ר)
בביטולו את הלכת גויסקי, עשה בית המשפט העליון צעד נוסף להאחדת דיני השטרות עם יתר דיני החיובים האזרחיים, ועיגן גם בדיני השטרות את העיקרון כי אדם לא יכול להעניק יותר ממה שיש לו, תוך הענקת משקל קטן יותר למוסד הסחרות ע"י הגבלת כוחו של האוחז כשורה.
על פסק הדין בעניין טל טריידינג קורפ נערך דיון נוסף - דיון נוסף אזרחי 8447/15 בנק לאומי לישראל נ' טל טריידינג קורפ (פורסם במאגרים; 11.9.2017) שם חזר בית המשפט על התוצאה של ביטול הלכת גויסקי, ואגב אורחא, התייחס לסוגיית התאמתה של פקודת השטרות למציאות המסחרית המשתנה, ולתפקידו של בית המשפט בתהליך זה.
- ואומנם, נוכח התפתחות הכלכלה המודרנית ולאור המגמות עליהן עמדנו לעיל, נראה כי קיימת תמימות דעים בצורך לערוך רפורמה בדיני השטרות על מנת להתאימה למאה ה-21 ולהתפתחויות הטכנולוגיות של השנים האחרונות (ראו לרנר 2007, עמ' 118, פלאטו-שנער, לרנר 2013).
אף המדינה אינה חולקת על כך.
עם זאת, המשיבה ציינה בתגובתה כי הכרה בחתימה אלקטרונית על שטר צריכה להיות " בכפוף לבחינת ההיבטים הנדרשים בפקודת השטרות ומציאת הסדר הדיגיטלי שיגשים את תכליות פקודת השטרות" (ראו תגובת המדינה מיום 23.12.24 פסקה 11). לדברי המשיבה, בימים אלו יושבים הגורמים הרלבנטיים על המדוכה בסוגיית חתימה אלקטרונית על שטר, בכדי לגבש הסדר כולל. דא עקא, שהמדינה לא פירטה באיזה שלב, אם בכלל, עומד התהליך, מה הם לוחות הזמנים הצפויים, ולא ניתן להשתחרר מן הרושם כי התהליך מצוי בחיתוליו ולא צפוי להסתיים בעת הקרובה.
- בנסיבות אלו, ולאור טענות המבקשת כי המודל העסקי שלה מבוסס על חתימות דיגיטליות וכעת מצאה עצמה מול שוקת שבורה ובחוסר וודאות משפטי, ובהיעדר צפי לפתרון כולל מטעם המשיבה, ראוי לבחון על יסוד העקרונות שפורטו לעיל את המקרה שהביאה המבקשת לפתחנו, ולנסות לענות על השאלה האם ניתן להכיר בחתימה אלקטרונית על שטר חוב, שביצועו בשלכת ההוצל"פ התבקש בין צדדים קרובים.
התשובה לשאלה זו חיובית לטעמי.