טענות רשות האכיפה והגביה
- המשיבה, ככלל, אינה שוללת אפשרות להכיר בחתימה דיגיטלית על שטר חוב, אך במסגרת תגובותיה עמדה על הקשיים העולים מאימוץ פרשנות שכזו, המחייבת גיבוש הסדרים מתאימים בשיתוף כלל הגורמים הרלבנטיים. בהקשר זה ציינה כי נערכה כבר ישיבה ראשונית בעניין. כמו כן הדגישה המשיבה, כי הסוגיה בה עסקינן נוגעת גם לשיקים.
בתגובותיה הצביעה המשיבה על מספר קשיים להכיר בחתימה אלקטרונית על שטר. ראשית, עיון בלשון הפקודה מלמדת על מסמך בעל מימד פיזי, וכך גם עולה מלשונו של חוק סליקת שיקים. המשיבה פירטה את המונחים בהם נעשה שימוש בדברי חקיקה אלה, ובין היתר "אוחז"; "מסירה", "החזקה" בפקודת השטרות, ו"סריקה ממוחשבת של שיק" בחוק סליקת שיקים. שנית, טוענת המשיבה, ביסוד המונחים הפיזיים בפקודה עומדת התכלית של דיני השטרות, כגון תכונת ה"עבירות", אשר מבוססת על מסירה פיזית ועל המימד החפצי של השטר. לטענת המשיבה, יש להבטיח כי מימד הסיחור של השטר נשמר, גם מקום שהוא חתום אלקטרונית, והביעה חשש שהיות וניתן לייצר מספר עותקים של השטר, אין אפשרות לייצר זיהוי חד ערכי של מי שאוחז בו, ובכך תיפגע סחירותו. מכאן, שלא ניתן לראות במסמך מסוג זה "שטר" לפי פקודת השטרות והפרשנות המקובלת שלה.
המשיבה עמדה על הוראות חוק סליקת שיקים, הרואה גם הוא בשיק מסמך בעל מימד פיזי, וציינה כי הקימה מול המערכת הבנקאית ממשק במסגרתו כל בקשת ביצוע של שיק שנסלק אלקטרונית מועברת לבדיקה בכדי לוודא שהפלט שהוגש לביצוע הינו אמיתי, וזאת כדי למנוע זיופי פלט. בהקשר זה הבהירה המשיבה כי חוק סליקת שיקים הוגבל אך ורק לשיקים שסחירותם הוגבלה ממילא.
- קושי נוסף עליו הצביעה המשיבה, הינו החשש כי השטר יוצג לפירעון יותר מפעם אחת, שכן, ניתן יהיה לייצר עותקים דיגיטליים במספר בלתי מוגבל, בלי אפשרות לזהות מי הוא האוחז בשטר המקור, ובלי אפשרות של זיהוי מאפיין. לפיכך, המעבר להסדר דיגיטלי בשטרות אינו פשוט, ומחייב יצירת כללים נוספים משלימים או מנגנון אחר להתנהלות שיבטיחו את התכליות האמורות.
כמו כן הסבירה המשיבה, כי עם הדפסתו והגשתו של שטר חוב במסגרת בקשת ביצוע, נעלם ממנו המימד של החתימה הדיגיטלית, ורואים עליו רק את שם החותם.
- אשר על כן, לעמדת המשיבה, כפי שהובאה במכתב רשות האכיפה והגביה מיום 18.9.23 שהוגש לכב' הרשמת לכנר "בעת הזו יש קושי להכיר בשטר אשר נחתם בחתימה אלקטרונית כשטר...". עם זאת, חזרה המשיבה והבהירה כי "בכוונת משרד המשפטים לקיים בחינה מעמיקה יותר של אפשרות הכרה בשטרי חוב ... אשר במסגרתה תיבחן אפשרות לפרש את החקיקה בצורה תכליתית לצד פרסום נהלים משלימים, או לחליפין לבחון תיקוני חקיקה ככל שנדרשים. אין בבחינה כאמור כדי לגרוע מעמדת גורמי המדינה לפרשנות הדין הקיים כפי שפורטה לעיל" (נספח 3 לתגובת המשיבה לבקשת רשות הערעור).
כמו כן הזכירה המשיבה כי דרכה של המבקשת ושכמותה אינה חסומה בשל אי ההכרה בחתימה אלקטרונית על שטר, היות שעומדת בפניה האפשרות לפתוח את התיק כתובענה בסכום קצוב.
- בהתייחס לנהלים על פיהם עובדות לשכות ההוצל"פ, טענה המשיבה כי מדובר בנהלים המפורסמים לציבור, ונכתב בהם במפורש כי "לא ניתן לפתוח תיק הוצאה לפועל אם אין חתימה של עושה השטר". אליבא דמשיבה, הכוונה במינוח זה לחתימה פיזית בלבד, ולא נדרשת התייחסות לחתימה אלקטרונית. עוד ציינה המשיבה כי זוכים רבים פנו עובר להגשת בקשה לביצוע שטר למשיבה בשאלה האם ניתן להגיש לביצוע שטר שנחתם באופן אלקטרוני, ונענו בשלילה. המשיבה הוסיפה והפנתה לטופס ד1 לתקנות הוצל"פ שמגדיר מפורשות כי על הזוכה להחזיק בשטרות בחתימת יד.
המשיבה הוסיפה וציינה כי גם שיטות משפט אחרות המבוססות על המשפט האנגלי טרם הכירו בחתימה אלקטרונית, והפנתה לנייר עמדה בעניין זה מטעם ארגון הסחר העולמי.
- באשר להנחיית היועץ המשפטי לממשלה 1.2500 הבהירה המשיבה כי היות שפקודת השטרות מתייחסת לסממנים הפיזיים, ולאור תכליותיהם של דיני השטרות ומאפיין הסחרות, לא ניתן לראות בפרשנות שכוללת הכרה בחתימה אלקטרונית, ככזו המקיימת את תכלית פקודת השטרות, כנדרש בהנחיית היועץ.
- במענה להבהרה שהתבקשה מהמשיבה בקשר להוראות חוק חתימה אלקטרונית, השיבה המשיבה כי אף במסגרת דיוני הכנסת עובר לחקיקת החוק, עלה הקושי להכיר בחתימה אלקטרונית על שטרות, ובסופו של יום הוחלט בצו שתיקן את התוספת לחוק שלא ניתן לאפשר הגשת פלטים של שטר כמקור בהליכים משפטיים.
לסיכום, במסגרת תגובתה הראשונה לבקשת רשות ערעור טענה המשיבה כי הדין הקיים אינו מאפשר שימוש בשטרות ערוכים וחתומים דיגיטלית, מהטעמים שפורטו לעיל. עם זאת, בתגובתה האחרונה ציינה המשיבה כי אינה שוללת אפשרות להכיר בחתימה דיגיטלית על שטר חוב, אך הדבר מחייב גיבוש הסדרים מתאימים.