דיון והכרעה
- כבר בפתח הדברים אציין כי במישור הפרטני המשיב 2 - הוא החייב החתום על שטר החוב מושא הבקשה - חתם על הסדר חוב, ומכאן שהמבקשת קיבלה את כספה, דבר המייתר לכאורה את ההכרעה. עם זאת, הצדדים ביקשו הכרעה במחלוקת העקרונית שנתגלעה ביניהם, לאחר שהשקיעו מאמץ ניכר בטיעון לגביה, ועל כן נדרשתי אליה.
- כמו כן, מצאתי להסיר מעל הפרק את טענתה של המדינה בקשר לאכסניה הדיונית של הליך זה. המדינה כזכור טוענת כי שעה שרשמת ההוצאה לפועל דנה בערר, אין אפשרות להגיש בקשת רשות ערעור על החלטתה בערר זה. בטענה אין ממש, שכן היא נסתרת מהוראות סעיף 80 לחוק ההוצאה לפועל. כזכור, סעיף 80 לחוק ההוצל"פ, שעניינו "ערר וערעור" קובע כך:
“)א) הרואה עצמו נפגע על ידי פעולה של מנהל לשכת הוצאה לפועל או החלטה שלו או של עובד מערכת ההוצאה לפועל, רשאי להגיש ערר לפני רשם ההוצאה לפועל.
ב) צווים והחלטות של רשם ההוצאה לפועל, לרבות החלטות בערר לפי סעיף קטן (א), ניתנים לערעור, ברשות שופט בית משפט השלום לפני בית משפט השלום; אולם ערעור על החלטה לפי סעיפים 13, 14, 19, 25, 38(א), 48, 58, 66א(1) ו-(2), 66ה(א), 66ז(ג)(2), 69יב(א), 70(א) ו-74(א), יהא בזכות."
במקרה דנן, הוגש לכב' רשמת ההוצל"פ ערר על החלטת לשכת ההוצאה לפועל שלא לאפשר פתיחת הליך לביצוע שטר ביחס למסמך החתום דיגיטלית. היינו, מדובר בערר כאמור בסעיף 80(א) לחוק ההוצל"פ. בהתאם לסעיף 80(ב), על החלטה של רשם הוצל"פ בערר, ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית משפט השלום. לפיכך, דינה של טענת המשיבה בעניין זה - להידחות.
- נוכח הסוגיה המהותית שבנדון, נכון יהיה להעניק רשות ערעור, ועל כן תידון הבקשה כאילו ניתנה הרשות והוגש הערעור על פיה.
דרישת החתימה בפקודת השטרות
- סעיף 3 לפקודה קובע מהו שטר חליפין (לרבות שיק שהוא שטר חליפין שהנמשך בו הוא תאגיד בנקאי, ראו סעיף 73(א) לפקודה - לח"ר), ובין היתר מתייחס לקיומה של חתימה כאחת הדרישות הצורניות הנדרשות להיות בשטר. וכלשון הפקודה:
- שטר-חליפין הוא פקודה ללא תנאי ערוכה בכתב מאת אדם אל חברו, חתומה בידי נותנה, בה נדרש האדם שאליו ערוכה הפקודה לשלם לאדם פלוני או לפקודתו, או למוכ"ז, סכום מסויים בכסף, עם דרישה או בזמן עתיד קבוע או ניתן לקביעה.
- מסמך שלא נתקיימו בו תנאים אלה, או שיש בו פקודה לעשות מעשה בנוסף על פרעון כסף, איננו שטר-חליפין.
סעיף 84(א) לפקודת השטרות מגדיר מהו שטר חוב: