(ג) השר, באישור ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את התוספת הראשונה.
- בנוסחו העדכני של חוק חתימה אלקטרונית אין כל התייחסות מפורשת לפקודת השטרות, ואותו סעיף 6 לחוק במתכונתו המקורית, שהתייחס לפלט ממוחשב, נמחק.
עיון בתוספות לחוק חתימה אלקטרונית, אשר מפנה לחיקוקים פרטניים, מגלה כי פקודת השטרות אינה נפקדת עימם. קביעה לפיה לא ניתן לקיים את דרישת החתימה לפי חיקוק באמצעות חתימה אלקטרונית, נעשתה רק ביחס לצוואה בכתב יד לפי סעיף 19 לחוק הירושה תשכ"ה - 1965 (להלן: חוק הירושה). כמו כן, דרישה מפורשת לחתימה אלקטרונית מאושרת בלבד (שהינה חתימה "חזקה" יותר -לח"ר), עוגנה רק ביחס לצוואות לפי סעיף 20 (צוואה בעדים) או סעיף 22 לחוק הירושה, וזיכרון דברים על פי סעיף 23 לחוק הירושה (על הרציונאלים להחרגה זו ראו דברי ההסבר להצעת תיקון מס' 3 לחוק חתימה אלקטרונית).
משלא אוזכרה באף לא אחת מהתוספות, הרי שחל על פקודת השטרות סעיף 2 לחוק חתימה אלקטרונית, שקובע כברירת מחדל, כי מקום שנדרשה לפי חיקוק חתימתו של אדם על מסמך, ניתן לקיים דרישה זו לגבי מסמך שהוא מסר אלקטרוני (כפי שמוגדר בפקודה - לח"ר), באמצעות חתימה אלקטרונית אחרת "ובלבד שמתקיימות, ברמת ודאות מספקת בנסיבות העניין, התכליות לדרישת החתימה בהתאם לאותו חיקוק".
- בדברי ההסבר לתיקון מס' 3 פורטה הסיבות שהובילו לביטול החובה של חתימה אלקטרונית מאושרת ביחס לדרישת חתימה עפ"י חיקוק. בין היתר הוסבר הצורך ביצירת גמישות שתאפשר התאמה בין סוג החתימה האלקטרונית לבין תכליות החיקוק הרלבנטי, במטרה להרחיב את השימוש בחתימה אלקטרונית, תוך התאמת הדין למציאות הטכנולוגית המשתנה והנגשתה לציבור.
- במלים אחרות, עולה בבירור כי רצון המחוקק הינו לקדם את השימוש בחתימה אלקטרונית ולהתאים את החקיקה האזרחית הקיימת לעידן האינטרנט והתפתחויות הטכנולוגיה, ועל כן המודל שנבחר לחוק חתימה אלקטרונית הינו כזה שהוראות החוק יחולו על כלל החקיקה הקיימת, תוך בחינת התכלית של כל חיקוק וחיקוק. למותר לציין כי המחוקק לא קבע הסדר מיוחד לפקודת השטרות.
מכאן, שהשאלה הנדרשת להכרעה הינה האם בחתימה האלקטרונית על שטר מתקיימות ברמת ודאות מספקת התכליות שעומדות ביסוד דרישת החתימה בפקודת השטרות.
הנחיית היועץ המשפטי לממשלה מס' 1.2500 - "כללים מנחים לגיבוש הסדרים דיגיטליים"
- טרם נצלול לעומקה של השאלה, יש להביא בחשבון גם את הנחיית היועץ המשפטי לממשלה מס' 1.2500 שהמשיבה, ככל רשות שלטונית, מונחית על ידה.
הנחיה זו פורסמה בשנת 2019 במטרה לקדם העברת תהליכים לתצורה דיגיטלית, כמפורט בפתחה: