"ככל שחולפות השנים הקדמה הטכנולוגית מאפשרת פיתוח של יותר ויותר ערוצים דיגיטליים לביצוע פעולות שונות. בהתאם לכך מתחזקת עם השנים המגמה הקיימת לעבור לתהליכים דיגיטליים ולאפשר ביצוע של פעולות ושירותים הן ציבוריים והן פרטיים -באופן דיגיטלי .הנחיה זו נועדה לסייע ולתמוך במשרדי הממשלה בביצוע המעבר מן העולם הפיסי אל העולם הדיגיטלי, תוך ניהול סיכונים וקיום התכליות הנדרשות . זאת, הן במסגרת גיבוש הסדרים הקשורים לשירותים ממשלתיים וציבוריים כדוגמת הגשה מקוונת, והן במסגרת גיבוש הסדרים החלים על השוק הפרטי כדוגמת הסדרת מוצר שנוצר בעולם הדיגיטלי (להלן: "הסדרים דיגיטליים”).
- הנחיית היועץ מעגנת את עקרונות היסוד על יסודם יש לבחון ולגבש הסדר דיגיטלי. ראשית היא קובעת עיקרון של שקילות פונקציונאלית המחייב לנתח את "המטרות והשימושים של הדרישה המסורתית מהעולם הפיסי, ולקבוע כיצד ניתן להגשים מטרות ושימושים אלה בסביבה אלקטרונית." עוד מוסיפה ההנחיה בעניין זה כי "בעת הפעלת עקרון השקילות הפונקציונלית על הסדר מתגבש, יש לבדוק מה הם התכליות והשימושים שההסדר נועד להשיג ולא את אופן יישומם בעולם הפיסי". שנית קובעת ההנחיה את עיקרון אי העדיפות שקובע כי "גיבוש הסדר דיגיטלי יתבצע, ככלל, לאורו של עקרון אי העדיפות, שלפיו לא יישלל תוקפו המשפטי של מסמך או שירות אלקטרוני או קבילותם רק בשל היותם אלקטרוניים. לצד זאת, יובהר כי התוקף המשפטי של מסמך, חתימה או של כל רכיב אחר, שנערכו בדרך אלקטרונית, יכול להישלל מסיבות אחרות, שמקורן בקביעות בדין, או במגבלה אחרת." כמו כן נקבע עיקרון של ניטרליות טכנולוגית לפיו "יש לשאוף כי הסדר דיגיטלי לא יעדיף ככל הניתן אמצעי טכנולוגי אחד על פני אמצעי טכנולוגי אחר, אם שניהם מגשימים את השימושים והמטרות של אותו ההסדר".
- ההנחיה מנחה את הרשות השלטונית כיצד לפרש דין קיים באופן שניתן ליישם עבורו הסדרים דיגיטליים, ובין היתר מתייחסת לדרישות של "כתב", "מסמך מקור" ו"חתימה", שמעוגנות בהוראות חוק קיימות. במובן זה, היא עולה בקנה אחד עם רצון המחוקק להתאים את החקיקה הקיימת להתפתחויות הטכנולוגיות בימינו.
חתימה אלקטרונית כאקט אישי מובהק
- כבר בתחילת דיוננו, עמדנו על כך שבתי המשפט ראו בחתימה על שטר "אקט אישי מובהק", שיש בו משום גמירות דעת מיוחדת המעידה על התחייבות לנטילת חבות שטרית, שכן בניגוד לחתימה על חוזה, "חייב שטרי עשוי לחוב כלפי אוחז כשורה, אפילו לא קיבל את התמורה הנגדית שהובטחה לו" (עניין שפיצקופף וראו גם ערעור אזרחי 537/89 רמטקס ביח"ר לאריגה בערעור מיסים נגד rainbow window fashion inc מו(4) 573 ((1992) .
ככלל, חתימה אלקטרונית מגשימה את יסודות גמירות הדעת והזיהוי (ראו בפתח דברי ההסבר להצעת חוק חתימה אלקטרונית), ולא ניתן לומר כי אינה יכולה לעלות כדי "אקט אישי מובהק". לא זו אף זו, גם אין טענה שכזו בפי המשיבה.
- דומני, שאין הבדל בין ההיבט האישי של החותם באופן פיזי (אם בכתב ידו, בחותם או בדרך אחרת שהוכרה בדין), לבין החותם בעצמו באופן גרפי על מסך מחשב באמצעות חתימה אלקטרונית (כפי שנוהגת המבקשת כיום להחתים את לקוחותיה, ראו פר' הדיון עמ' 4 שורה 26, וכפי שנעשה היום כדבר שבשגרה במספר רב של מקרים). זה וגם זה יכולים להיחשב אקט אישי מובהק, ואף ניתן לראות בהם ככאלו העולים בקנה אחד עם נוסחו של טופס ד1 לתקנות הוצל"פ.
מכאן, שבמובן הצר של תכלית החתימה על שטר - ביצוע אקט אישי מובהק, ניתן לראות בחתימה אלקטרונית כחתימה על שטר לכל דבר ועניין, בהתאם למגבלות שקבעה הפסיקה, כגון שעסקינן בחתימה שנמצאת בשליטתו הבלעדית של החותם.