9. הודה הנתבע, בכתב או בפני בית משפט, בין בתוך תקופת ההתיישנות ובין לאחריה, בקיום זכות התובע, תתחיל תקופת ההתיישנות מיום ההודאה; ומעשה שיש בו מקצת הזכות, דינו כהודאה לענין סעיף זה.
בסעיף זה, "הודאה" - למעט הודאה שהיה עמה טיעון התיישנות.
עינינו הרואות, סעיף 9 לחוק קובע את החלופה הצורנית של הודאה "בכתב" כמקבילה ושקולה לחלופה של הודאה "בפני בית משפט". מכאן נובע, כי לשתי החלופות תפקיד זהה; וממילא, כי בבסיס שתיהן ניצבת תכלית זהה. לפיכך, על מנת לעמוד על תכליתה של דרישת הכתב בענייננו, יש להתחקות אחר המכנה המשותף במישור התכלית בינה לבין הדרישה להודאה "בפני בית משפט".
- כפי שצוין לעיל, לנוכח משמעות סעיף 9 לחוק והרציונלים שבבסיסו, יש לייחס לדרישת הכתב הקבועה בו תכלית הנוגעת לווידוא רצינותה של הודאת הנתבע, ולמניעת מצב שבו הוא חושף את עצמו, בקלות ראש, לתביעה שאלמלא הודאתו הייתה מתיישנת. ואכן, נראה כי ניתן לייחס תכלית כזו גם לדרישה שההודאה תינתן "בפני בית משפט". אמנם, כפי שצוין לעיל, התכלית האמורה מתקיימת בדרישת הכתב בשים לב למאפיינים הטבועים, במצב הדברים הרגיל, במלאכת הכתיבה, לעומת אלו הטבועים, ברגיל, בפעולת הדיבור. ואולם, דיבור בפני בית משפט באופן ספציפי, שונה מפעולת הדיבור באופן כללי, דווקא במאפיינים הללו: בעוד שדיבור מתאפיין, ככלל, בספונטניות, הרי שדיבור בפני בית משפט מתאפיין בכובד ראש ובשקילת כל מילה ומילה (ראו והשוו: בערעור מיסים 7734/08 פלוני נ' פלונית, פסקה טו [נבו] (27.4.2010); ערעור אזרחי 4/80 מונק נ' מונק, פ"ד לו(3) 421, 428 (1982)), וזאת בדומה כאמור למאפיינים של כתיבה.
אם כן, נראה כי התכלית הנדונה היא בבחינת רציונל משותף לשתי הדרישות הצורניות המנויות בסעיף 9 לחוק - הודאה "בכתב" או "בפני בית המשפט".
- אלא שכאמור לעיל, המערערים טוענים כי לדרישת הכתב הנ"ל תכלית שונה, ראייתית באופייה, שקשורה ביכולת להוכיח כי הנתבע אכן הודה בקיום זכות התובע.
ואכן, במסגרת הליך חקיקת החוק, במהלך הדיון במליאת הכנסת לקראת קריאה שנייה ושלישית, נדונה הסתייגות שהגיש ח"כ ישראל שלמה רוזנברג, בנוגע לדרישות הצורניות של הודאת נתבע לפי סעיף 9 לחוק. ח"כ רוזנברג הציע כי בנוסף להודאה בכתב או בפני בית משפט, ניתן יהיה להכיר בהודאה שנמסרה בעל פה לפני שני עדים:
"אולם אם מסכימים - והכל מסכימים - שאם היתה הודאה מצד הנתבע שהוא חייב את הכסף, רשאי התובע לדרוש אותו - מדוע צריכה ההודאה של הנתבע להיות רק בכתב? מהו ההבדל אם ההודאה היא בכתב או בדרך אחרת? טוענים חברים כי יש הבדל: בכתב זה ברור. אם אדם חתם את שמו, ברור שהוא הודה: אבל אם עשה זאת בעל-פה, יכול להיות ספק. הוא יכול להכחיש אחר-כך ולומר שלא הודה.