יצוין כי המערערת, אשר הגישה הצעות ביחס לשתי הקטגוריות הנ"ל, הגיעה למקום השני ביחס לקטגוריה 1, עם ציון של 98 (80 ברכיב המחיר ו-18 ברכיב האיכות); ולמקום הרביעי ביחס לקטגוריה 2, עם ציון של 83.52 (65.52 ברכיב המחיר ו-18 ברכיב האיכות).
למען שלמות התמונה, יצוין כי אף לא אחת מהמציעות הציעה הצעה ביחס לקטגוריה 3.
- ביום 6.1.2025 התכנסה ועדת המכרזים לצורך קיום דיון בהצעות שהוגשו. במסגרת דיון זה החליטה ועדת המכרזים לאמץ את המלצותיו של היועץ, על נימוקיהן, הן לעניין קבלת כתבי הערבות שצורפו להצעותיהן של המשיבות 5-3, והן לעניין הבחירה במשיבה 3 כזוכה בקטגוריה 1 והבחירה במשיבה 4 כזוכה בקטגוריה 2.
- לטענת המערערת, עוד לפני התכנסות ועדת המכרזים ביום 6.1.2025, גונבו לאוזניה שמועות לפיהן קיימת בעיה בהצעתה, וכי המשיבה 3 צפויה להיות מוכרזת כזוכה בקטגוריה 1. בעקבות קבלת מידע זה, ביום 7.1.2025 פנה סמנכ"ל המערערת, מר ליעוד כהן (להלן: מר כהן), ליועץ, על מנת לברר את פשר השמועות הנ"ל. לטענת מר כהן, במסגרת השיחה שהתקיימה בין השניים, מסר לו היועץ כי האחראי על השילוט בעיריית פתח-תקווה, מר איציק שרעבי (להלן: מר שרעבי), אותו רשמה המערערת בהצעתה במכרז כממליץ, העניק למערערת ניקוד שאינו מירבי (18 מתוך 20). על רקע זה, בשיחה זו עדכן היועץ את מר כהן כי המערערת לא זכתה במכרז ביחס לשתי הקטגוריות.
בהמשך לאמור לעיל, בפגישה שהתקיימה ביום 8.1.2025 במשרדי עיריית פתח-תקווה, בנוכחותם, בין היתר, של מר כהן מטעם המערערת ושל מר שרעבי מטעם עיריית פתח-תקווה, שיתף מר כהן את נציגי עיריית פתח-תקווה בתוכן שיחתו מיום 7.1.2025 עם היועץ. לטענת המערערת, למשמע הדברים, התקשר מר שרעבי אל היועץ, והלין בפניו כי האחרון הטעה אותו באשר לאופן הניקוד ברכיב האיכות, טען כי כוונתו הייתה להעניק למערערת את הניקוד המירבי, ודרש כי היועץ יתקן את חוות דעתו בהתאם. ברם, לטענת המערערת, היועץ דחה את דרישתו האמורה של מר שרעבי.
- בהמשך, ביום 9.1.2025, החליטו העירייה והחברה לפיתוח לפנות לשתי רשויות מקומיות נוספות, לצורך קבלת חוות דעת על המערערת ועל המשיבה 3, ביחס לקטגוריה 1. הרשויות המקומיות אליהן פנו העירייה והחברה לפיתוח נתנו את הניקוד המירבי הן למערערת, הן למשיבה 3. על כן, לא היה בפניה אליהן כדי לשנות את זהות הזוכה ביחס לקטגוריה 1 - המשיבה 3. על רקע זה, ביום 15.1.2025 הודיעו העירייה והחברה לפיתוח למערערת על כך שלא זכתה בקטגוריה 2; וביום 20.1.2025 הודיעו העירייה והחברה לפיתוח למערערת, בשיחה טלפונית, על כך שלא זכתה ביחס לקטגוריה 1.
- לאור האמור לעיל, ביום 10.2.2025 הגישה המערערת עתירה מנהלית לבית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו, בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, בגדרה עתרה לפסילת הצעותיהן של המשיבות 5-3, נוכח הפגם שנפל, לשיטתה, בערבות שצורפה להצעותיהן; ולכך שיכריזו עליה כזוכה הן בקטגוריה 1 והן בקטגוריה 2, שכן לאחר פסילת הצעותיהן של המשיבות 5-3, המערערת קיבלה את הניקוד הגבוה ביותר בשתי הקטגוריות הנ"ל. לחלופין, המערערת עתרה לכך שהיא תוכרז כזוכה בקטגוריה 1 בלבד. זאת, משום שלעמדתה, נפל פגם בהתנהלות ועדת המכרזים אשר התפרקה משיקול דעתה ונסמכה לחלוטין על חוות-דעתו של היועץ; משום שנפל פגם בהתנהלות ועדת המכרזים שקיימה סבב בחינה שני ביחס לקטגוריה 1 מבלי שיהיה לדבר כל תיעוד; ומשום שלטענתה, ביחס לקטגוריה 1, יש להתחשב אך ורק בהמלצות שניתנו על-ידי הרשויות המקומיות אליהן פנתה ועדת המכרזים ביום 9.1.2025, כאשר בהתאם לכך, יש לראות במערערת כמי שזכתה בניקוד הגבוה ביותר בקטגוריה זו.
יצוין כי לצד הגשת העתירה המנהלית, הגישה המערערת, ביום 11.2.2025, בקשה למתן צו ביניים אשר לפיו תמנענה העירייה והחברה לפיתוח מלהתקשר בהסכמים בהתאם למכרז, יוקפא יישומם של הסכמים אלו ככל שכבר נחתמו, וזאת עד להכרעה בעתירה. בהמשך לכך, באותו היום (11.2.2024), ניתנה החלטת בית משפט קמא (השופט ק' ורדי), במסגרתה קבע בית המשפט דיון בצו הביניים וככל הניתן בעתירה עצמה, ליום 26.2.2025. עוד הוסיף וקבע בית המשפט בהחלטתו, כי: "בהתחשב במועד הדיון הקרוב שנקבע, וכדי שלא ייווצר מעשה כמעט עשוי, עד להחלטה אחרת לא יוקמו/יותקנו על ידי הזוכות במכרז מתקני פרסום חדשים בשטח".