על יסוד הנימוקים המפורטים לעיל, דחה בית משפט קמא את עתירת המערערת וחייב את המערערת בהוצאות המשיבות בסך של 36,000 ש"ח (12,000 ש"ח לעירייה ולחברה לפיתוח; 12,000 ש"ח למשיבה 3; ו-12,000 ש"ח למשיבה 4).
הערעור דנן
- על פסק דינו של בית משפט קמא הגישה המערערת, ביום 9.3.2025, את הערעור דנן. במסגרת הערעור שהגישה, חוזרת המערערת, בעיקרו של דבר, על טענותיה בעתירתה. כך, המערערת טוענת כי הן מפרוטוקול דיון ועדת המכרזים מיום 6.1.2025, הן מהתנהלותה הכללית של ועדת המכרזים, ניתן להיווכח כי האחרונה התפרקה כליל משיקול דעתה, ולמעשה היועץ הוא שניהל את המכרז וקיבל את כלל ההחלטות במסגרתו. לשיטתה של המערערת, בעובדה זו יש כדי להצדיק את ביטול כלל ההחלטות שקיבלה ועדת המכרזים, לרבות ההחלטה על הבחירה במשיבות 4-3 כזוכות במכרז, ובעקבות כך להכריז עליה כזוכה במכרז.
עוד טוענת המערערת כי עריכת סבב ההמלצות השני ביחס אליה ולמשיבה 3, אשר לטענתה ההחלטה על קיומו התקבלה על-ידי היועץ ללא יידוע או אישור ועדת המכרזים, סותרת את תנאי המכרז ואת כלליו כך שיש בה כדי לפגוע בתקינות המכרז ובשוויון בין המציעות במסגרתו. יצוין כי בהקשר זה המערערת אינה חולקת על קביעתו של בית משפט קמא כי לא היה עליה לספר למר שרעבי כי נמסר לה שעיריית פתח-תקווה נתנה לה ניקוד שאינו מירבי במסגרת המלצתה, שכן היה עליה להניח שהדבר עשוי להניע את מר שרעבי לפנות לוועדת המכרזים בנושא. עם זאת, לטענתה של המערערת, הקביעה כי המערערת הפעילה מכבש לחצים על היועץ ועל חברי ועדת המכרזים, באמצעות מר שרעבי, אינה במקומה, משהיא מבוססת על גרסת העירייה והחברה לפיתוח, שאין כל ראיה התומכת בה.
לבסוף, המערערת שבה על טענתה לפיה משעה שלהצעותיהן של המשיבות 5-3 צורף כתב ערבות בהתאם לנוסח המקורי שצורף כנספח 4 לחוברת המכרז, ולא בהתאם לנוסח המעודכן שצורף למסמך הבהרות 5, היה על ועדת המכרזים לפסול את הצעותיהן.
- בד בבד עם הערעור הגישה המערערת, ביום 9.3.2025, בקשה למתן סעד זמני לתקופת הערעור, בדומה לצו הביניים לו עתרה בבית משפט קמא. בבקשתה, חזרה המערערת על נימוקי הערעור וטענה כי בהתאם להם, סיכויי הערעור שהגישה להתקבל טובים. כמו כן, המערערת טענה כי מאזן הנוחות נוטה לטובתה, שכן אם לא יעוכב ביצוע המכרז, ערעורה יסוכל.
- בהחלטתי מיום 9.3.2025, הוריתי למשיבות להשיב לבקשה למתן סעד זמני שהגישה המערערת. כמו כן, הוריתי על מתן צו ארעי שלפיו תמנענה הזוכות במכרז מהקמת ומהתקנת מתקני פרסום חדשים על-פי המכרז, עד למתן החלטה אחרת, בדומה לצו הביניים שניתן על-ידי בית משפט קמא.
- בתשובה שהוגשה מטעם המשיבה 4, טוענת המשיבה 4 כי דין בקשת המערערת למתן סעד זמני להידחות ודין הצו הארעי שניתן בהחלטתי מיום 9.3.2025 - להתבטל. כמו כן, המשיבה 4 עותרת לדחיית הערעור כבר בשלב זה. בתוך כך, המשיבה 4 סומכת ידיה על נימוקי בית משפט קמא, תוך שהיא מוסיפה את שתי ההדגשות שלהלן:
ראשית, המשיבה 4 טוענת כי עתירתה של המערערת הוגשה לבית משפט קמא בשיהוי, שכן המערערת למדה על כך שלא זכתה במכרז כבר ביום 7.1.2025, ולכל המאוחר ביום 20.1.2025, אך הגישה את עתירתה רק ביום 10.2.2025 - תקופה משמעותית בכל הנוגע למכרז ציבורי.