בחוות הדעת הרביעית, צוין בכותרת שלה שהיא "תוספת" לחוות הדעת השלישית, וחוות הדעת השלישית מהווה המשך עבודתו של המומחה בחוות הדעת השנייה, שכן בחוות הדעת השלישית הוא בדק האם אכן הנתבעים השתמשו בפועל בסודות המסחריים של התובעות.  כך שניתן להיעזר בחוות הדעת השנייה לצורך הבנת הדמיון שבין השבבים של הצדדים, ויש לדחות את הטענה כי המומחה מטעם בית המשפט לא התייחס לכך.

לא זו אף זו; המומחה קבע במפורש גם בחוות דעתו הרביעית (נספח ב', פסקה 6, עמוד 43) כי פרופ' סרוסי השתמש בשבב המשולב בחיישן של התובעות כמות שהוא, "תחילה באנטנה THz פשוטה מסוג 'פארק' ואחר כך באנטנה בי-פולרית מדגם X אותו X (אותם מימדים, אותו GAP, אותה פ[רו]פורציה, שהתובעות חקרו במו"פ אינטנסיבי עמוק רחב ויקר), כל זאת לגילוי מהיר של נגיף הקור[ו]נה, טכנולוגיה לה דמיון מהותי למידע שמהווה סוד מסחרי של התובעות...".

69.     הנתבעים היו יכולים להציג חוות דעת מטעמם כדי לבסס את ההבדל בין המיזם שלהם למיזם של התובעות, אך כזאת לא עשו.  מעיון בארבעה חוות הדעת שהגיש המומחה מטעמם, ד"ר לוצאטו, עולה, כי הוא לא ערך השוואה בין המיזמים.  הוא הודה בחקירתו (279, ש.  16-10; וכן 280, ש.  32-31; 281, ש.  10-2)) כי הוא לא ביצע השוואה היות שלא התבקש לעשותה, ולכן אין התייחסות לכך בחוות דעתו.

70. בניסיון להדוף את התמונה המתגבשת טענו הנתבעים כי אין מקום לעשות שימוש בתורת האקוויוולנטים, שהמומחה הזכיר בחוות דעתו. לשיטתם זו לא חלה בכל הנוגע בסודות מסחריים.

אין בידי לקבל טיעון זה.

ראשית, הנתבעים לא היפנו לכל אסמכתא לתמיכת טענה זו.  שנית, כך או כך, ממילא סעיף 9 לחוק עוולות מסחריות, שכותרתו "דמיון מהותי", קובע עיקרון הדומה לתורה זו, וזו הוראת החוק:

9. דמיון מהותי

יראו כשימוש בסוד מסחרי אף שימוש בסוד שנעשו בו שינויים, ובלבד שמתקיים דמיון מהותי בין הסוד המסחרי לבין המידע שבו נעשה השימוש [ההדגשה הוספה].

למעשה הניתוח של המומחה מטעם בית המשפט יוצק תוכן לעניין זה, וטיעונו לא נסתר.

71. די במכלול ראייתי זה כדי להראות שמתקיימות הנסיבות המכוננות את חזקת השימוש. לנתבעים היתה נגישות לסוד המסחרי השלישי של התובעות, והפתוח שלהם דומה מהותית לפתוח שלהן.

לא נסתרה עמדת המומחה מטעם בית המשפט כי פיתוח שבב כאמור הצריך מחקר ופתוח ושהנתבעים לא הצביעו על מחקר ופתוח עצמאי לגביו

72.     נקודת המוצא בחלק זה היא שהמומחה אישר שקיבל מהתובעות את הרוב המכריע של המסמכים והנתונים שביקש מהן, המבססים את המחקר והפתוח שהשקיעו (620, ש.  8-1).  ועוד הוסיף והעיד שללא מחקר ופיתוח לא ניתן להגיע למוצר הכולל את הסודות של התובעות, ומחקר ופתוח כאמור לא בוסס על ידי הנתבעים (616, ש.  29-19):

לא היה, לא היה מו"פ לנשימה, לאוויר, פייה של מלודיקה.  לא היה מו"פ לבית הצ'יפ לארכיטקטורה שלו.  לא היה באמת לעיצוב, לא היה מו"פ לאנטנה עצמה הוא לקח אותה זה ראה [ו]קדש ולא מפארק, אני תיכף אראה שזה לא מפארק, למרות שעו"ד לירז ניסה להגיד שזה איכשהו בתוך פארק, בכול תחום ותחום שהוא בתחום הדעת של גם ההמצאה שאני קורא לה 036 וגם של המוצר אותו פרסם ב-13/05/2020 אין מו"פ, אם יקבל השופט שאפשר להגיע למשאף שעובד בלי מו"פ, יקבל.  אני כעד בית המשפט שאמון על מו"פ אני בן 60, כ-20 שנה, כ-40 שנה לא מאמין בכך, לא רואה שזה אפשרי לחלוטין וגם תוצאות של פרופסור סרוסי מראות שאי, שכך כי פרופסור סרוסי נכשל גם בניסוי הראשון עם פארק וגם נכשל בניסוי ה-2 עם ה-X הוא נכשל, איך, איך, איך הוא יצליח בלי מו"פ? [ההדגשות הוספו].