ועוד הוסיף המומחה בחקירתו (648, ש. 18-7):
ש: ונגיד, ונגיד ששבועיים, בשבועיים זה סביר לפתח כזאת מערכת?
ת: בשום פנים ואופן לא. אם תיתן לי 20 בני האדם, man power 20, 20 כוח אדם ותיתן לי את כול היכולת ותיתן לי את האנרגיות ואת הכסף, את המאמצים ותכוון אותם אז חודש-חודשיים נראה לי סבבה, זה שאחר כך, אני כבר רואה שהוא נזעק, אחר כך שיחידת טכנולוגית של הצבא אומרת שהם הצליחו לפתח משאף תוך מספר ימים, או לא יודע נגיד שבוע, יפה מאוד, יש את הארכיטקטורה של "אייל גרופ" במשאף של "אייל גרופ" עובדת בפרופורציות לא של פארק, לא הגעתי לזה שזה בכלל לא פארק, אבל הפעם נגיע לזה שזה בכלל לפרופורציות של פארק והם מצליחים לעשות משאף קצת משונמך ועובדה שהניסוי לא הצליח, הם כשלו בניסוי. בעוד שאני ראיתי, ראיתי בווידאו, אני לא יודע כמה זה מהימן, ראיתי ניסוי קליני שהצליח אצל "מר רם גרופ" וראיתי מכשיר...[ההדגשה הוספה].
- כמובן שפתוחה הייתה לפני הנתבעים האפשרות להראות כי מחקר ופיתוח עצמאי עמדו בבסיס המיזם שלהם, או להסביר באופן משכנע כיצד פיתחו אותה עצמאית. כזאת לא נעשה.
המומחה מטעם בית המשפט קבע בחוות דעתו הרביעית (בפסקה 1.1.6., וגם בפסקה 1.1.6. לחוות הדעת השלישית) שלא הוכח לפניו שגוף מחקר, ואפילו לא מפא"ת, הגיע להישגים שפירט פרופ' סרוסי בבקשת הפטנט שהגיש ביום 29.3.20. מכאן שחזקת השימוש שנקבעה בסעיף 10 לחוק לא נסתרה.
- המומחה הוסיף ופירט בחקירתו כי לא קיבל מהנתבעים 30 מסמכים חשובים שביקש, אלא רק שני מסמכים: את נ/1, שרטוט כתב יד מיום 28.3.20, שכבר היה קיים 10 שנים לפני כן, ועוד מסמך אחד (כנראה שכוונת המומחה היא למסמך נ/4 - איור של הינשום מיום 2.4.20; ראו: 495, ש. 19-2; 495, ש. 29-25).
המומחה אף ציין בחוות דעתו האחרונה (בנספח ב' לחוות הדעת, פסקה 2, עמוד 35), כי הוא לא קיבל מפרופ' סרוסי מסמכים שמעידים על מחקר ופיתוח למרות שביקש זאת. הוא מצא להתייחס למסמכים שקיבל, והסביר מדוע אין הם מבססים מחקר ופיתוח עצמאי של החיישן. על עמדתו זו חזר בעדותו (514, ש. 7-4).
- הנתבעים הסבו את תשומת הלב אל מוצג נ/2. מדובר בדואר אלקטרוני של באי כוח הנתבעים אל המומחה, מיום 6.1.22, ובו קישור לקבוצה השנייה של המסמכים שהתבקשו מהם, הכוללים איורים שונים של השבבים.
אלא שאין בכך כדי לשנות את התמונה הראייתית.
האיורים השונים הם מהתאריכים (לפי שמות קבצי התמונות) - 28.3.20, 10.4.20, 30.4.20, כאשר האיור היחיד בכתב יד הוא מיום 28.3.20, וכל השאר הם איורים מודפסים. המומחה מטעם בית המשפט העיד כי נאמר לו שהראשון צויר על ידי פרופ' סרוסי כשגיבש את הרעיון העומד בבסיס הפיתוח באבחה אחת (ראו עדות המומחה: 437, ש. 13-11; 547, ש. 22-14).