ואפילו נחיל את חוק עוולות מסחריות עדיין עומדות לנתבעים שתי הגנות מכוחו: שימוש מוצדק בשל תקנת הציבור שהיה נתון לסכנת מגפת הקורונה (לפי סעיף 7(א)(2) לחוק); וידע במהלך עבודה שהפך לכישורי מקצוע (לפי סעיף 7(א)(1) לחוק)).
- סיבה נוספת שבגינה התובענה היא חסרת תוחלת היא שהמחאת הזכויות שבבסיסה היא פגומה. לכן, לתובעת 4, חברת RW, אין זכות תביעה נגד הנתבעים.
44. כמו כן אין לייחס אחריות לחברת נגב או לאוניברסיטה. זכויותיהן בקניינו הרוחני של פרופ' סרוסי התקבלו באורח פאסיבי מעצם מעמדן, ולא בשל מעשה אקטיבי כלשהו שביצעו. לא ניתן להטיל על נתבעות אלה אחריות נוכח היותן מעבידות שלו. יש לדחות גם את טענת התובעות להתעשרות שלא כדין של האוניברסיטה במוניטין.
45. עד כאן הפרוזדור ומכאן לטרקלין.
דיון והכרעה
- במוקד התביעה עומדת טענת התובעות לגזל סודותיהן המסחריים. על רקע זה יש למקד המבט בסעיף 6 לחוק עוולות מסחריות, הקובע, כך:
- גזל סוד מסחרי
(א) לא יגזול אדם סוד מסחרי של אחר.
(ב) גזל סוד מסחרי הוא אחד מאלה:
(1) נטילת סוד מסחרי ללא הסכמת בעליו באמצעים פסולים, או שימוש בסוד על ידי הנוטל; לענין זה אין נפקא מינה אם הסוד ניטל מבעליו או מאדם אחר אשר הסוד המסחרי נמצא בידיעתו;
(2) שימוש בסוד מסחרי ללא הסכמת בעליו כאשר השימוש הוא בניגוד לחיוב חוזי או לחובת אמון, המוטלים על המשתמש כלפי בעל הסוד;
(3) קבלת סוד מסחרי או שימוש בו ללא הסכמת בעליו, כאשר המקבל או המשתמש יודע או שהדבר גלוי על פניו, בעת הקבלה או השימוש, כי הסוד הועבר אליו באופן האסור על פי פסקאות (1) או (2), או כי הסוד הועבר אל אדם אחר כלשהו באופן אסור כאמור לפני שהגיע אליו [ההדגשות הוספו].
המקרה הטיפוסי של גזל סוד מסחרי בהתאם לחוק צועד בעקבות הגישה המקובלת בעולם האנגלו-אמריקאי, ולפיה "על בעל הסוד לבסס את תביעתו על כך שהסוד ניטל בפעולה בלתי-חוקית או בלתי-הוגנת" (מיגל דויטש עוולות מסחריות וסודות מסחר 334-333 (2002) (להלן: דויטש)).
- יסודות הגזל הם ברורים אך היכולת לבססן ראייתית היא מאתגרת. הנתבע יוכל לטעון תמיד כי לא גזל דבר. כי התנהלותו היא תוצר של עבודתו העצמאית, או פיתוח שביצע בעקבות המידע הפומבי הקיים או שנחשף אליו כדין. וכמובן, שהנטל לבסס את טענת הגזל מוטלת על התובע, הטוען לה. זה יתקשה "להוכיח בצורה ישירה שהנתבע משתמש בסוד שלו וכי הוא לא גילה את הסוד באופן עצמאי או בדרך של הנדסה חוזרת" (אורן רכס סודות מסחר והגבלת עיסוק 594 (כרך ראשון; 1999) (להלן: רכס)). יש לזכור שהתובע צועד לרוב במציאות של נחיתות ראייתית. שהרי אין לו, במקרה הרגיל, נגישות למסד הראייתי העומד בבסיס התנהלות הנתבע. המוציא מחברו עליו הראיה, וכשעסקינן בטענת גזל הרי שהנטל הראייתי הוא כבד במיוחד.
- על רקע זה בא סעיף 10 לחוק וקובע "חזקת שימוש" שלפיה:
- חזקת שימוש
חזקה על הנתבע כי השתמש בסוד המסחרי שבבעלות התובע, אם התקיימו שניים אלה: