פיין הציג לפני קורי את תנאי ההלוואה. הוא הציע כי יבוא אליה ואמר שיביא עמו את המנכ"ל שלו (הודעה מיום 17.6.2018, שם). קורי טוענת כי בכך הציג לפני פיין מצג לפיו הוא חלק אינטגרלי מהחברה. לעניין זה לא נודעת חשיבות רבה, ודומה כי ממילא מדובר אך בדרך התבטאות. פיין המשיך וכתב כי חשוב לו שהמשקיעים ייפגשו עם מי שהם אמורים להפקיד בידיו את כספם (הודעה מיום 17.6.2018, בשעה 17:27). קורי הציעה שהמפגש יתקיים בביתה (הודעה מיום 17.6.2018, בשעה 18:43). המפגש יצא לפועל למחרת היום, בבית משפחת קורי (תכתובת מיום 18.6.2018; עמ' 22 לפרוטוקול, שורות 18-17).
- די בהתרחשות עובדתית זו כדי לשמוט את הקרקע מתחת לתביעה נגד פיין. זאת מטעמים מספר: האחד, מפגש זה מציג את תפקידו של פיין כתפקיד של מתווך שתפקידו ליצור קשר בין המשקיעים לבין בעל החברה. על מתווך לא מוטלת חובה לחקירה ודרישה של כל נבכי החברה המוצעת על ידו. כפי שנקבע גם ביחס לעורכי-דין, שחובת הזהירות המוטלת עליהם רחבה לאין שיעור מזו של מתווך או "מייעץ", לא מוטלת על בעל מקצוע מעין זה חובה לפעול כ"בלש או חוקר פרטי" (ערעור אזרחי 7485/10 פנטהאוז רחמני נכסים (1997) בערעור מיסים נ' עו"ד פפר, מיום 27.2.12, בפסקה 11 לפסק-הדין; ערעור אזרחי 2599/13 הרמן נ' עלדור, מיום 3.9.15, בפסקה 34 לפסק-הדין; ערעור אזרחי 7440/19 חברת אמבלייז בערעור מיסים נ' Double U Trading Fund Inc, מיום 27.4.21, בפסקה 20 לפסק-הדין). השני, מאחר שפיין היה מודע היטב לכך שייווצר ונוצר קשר ישיר בין קורי לדברט, הוא רשאי היה להניח כי כל הפרטים הרלוונטיים יימסרו על ידי דברט. במקרה מעין זה חלה, מכוח קל וחומר, ההלכה לפיה אין תחולה לעוולה של מצג שווא רשלני כאשר יוצר המצג מודע לכך שתיערך בדיקה נוספת על ידי בן שיחו. מההלכה הפסוקה עולה כי הנמקה זו עניינה ברכיב של הקשר הסיבתי המשפטי. השלישי, עניינו בהעדר התרשלות. אף אם תפקידו של פיין לא היה אך של מתווך בין משקיעים פוטנציאליים ובעל חברה, הרי שמרגע שיצר קשר ישיר בין השניים יש מקום לקביעה כי חובת הבירור עליו אינה זהה לזו שהיתה מוטלת עליו אם הוא היה יוצר המצג הבלעדי. אדם המייעץ בעניין השקעה יכול לצאת ידי חובתו בהצגת האדם שהוא בעל הידע הרחב היותר בעניין ההשקעה - מנכ"ל החברה עצמו. מאחר שפיין עצמו לא חשד בשלב כלשהו כי דברט פועל להסתרת מידע, הרי שהצגת המנכ"ל לפני המשקיעים היא פעולה השוללת טענה בעניין התרשלות.
- מעבר לנדרש אציין כי בעניינה של קורי ממילא נראה שלא מעשיו של פיין הם שהביאו אותה להשקעה במיזם הכלכלי של שופ. השקעתה נעשתה רק לאחר שביצעה בירורים עצמאיים וחיצוניים בנוגע להשקעות בפרויקטים של דברט. בעצתו של פיין היא פנתה בעניין זה למשקיעה בשם חנה, שהשיבה בהודעת דוא"ל מיום 4.2.2019 כי ההשקעה עלתה יפה והיא קיבלה את כספה עם ריבית (נספח ה' לתצהיר קורי). מהודעה זו ניתן ללמוד כי דברט עבד גם עם מתווכי השקעות חיצוניים אחרים (חנה התייחסה לדברט ולאדם נוסף, שאינו פיין). בחקירתה הנגדית של קורי התברר שהיא פנתה גם לאדם נוסף כדי לברר אודות הלוואות לפרויקטים של דברט (עמ' 24 לפרוטוקול, שורות 24-20). מכאן שקורי לא הסתמכה על ייעוצו של פיין לבדו, אלא ערכה בירורים משלה.
- המסקנה מכל אלה היא שיש לדחות את תביעת קורי נגד פיין. זאת הן מטעמים הנוגעים למעמדו כמתווך בלבד בין קורי לדברט; הן בשל החרגת מעשיו מגדר העוולה של מצג שווא רשלני, כאשר ידע בפועל על התייעצותה עם אדם אחר שהוא בעל מלוא הידע הרלוונטי; הן מאחר שאין בסיס לקביעה כי מתן הייעוץ על ידו היה רשלני בנסיבות העניין; הן משום שקורי עצמה ביצעה בירורים והשתכנעה להשקיע רק בעקבות בירורים אלה; הן לנוכח הקביעה כללית לפיה גם בירור נוסף שהיה פיין עורך לא היה מביא אותו לגילוי עובדות המעידות על סיכון במיזם הכלכלי מושא התובענה.
- תביעת גיוט
- בפתח הדברים הובהר שההכרות בין גיוט לפיין נוצרה בשנת 2014, בטיול אופניים בישראל. בעקבות זה הכיר פיין לגיוט את דברט. זה עניין את גיוט במספר פרויקטים לאורך השנים. מעדותו של גיוט עולה כי המצגים היו בעל-פה (סעיפים 9-4). בתצהירו טען, לראשונה, כי עיקר המצגים סבבו את הבטוחות. לדבריו, בשנת 2019 עניינו אותו השניים בפרויקט המתמיד והציגו לו מצג כאילו ההשקעה בו מובטחת כנגד הזכויות בדירות החדשות שייבנו וכנגד הנכס עצמו (סעיף 16 לתצהיר). לא צורפה ראיה שיש בה כדי לתמוך בטענה זו.
- מתצהירו של גיוט עולה כי המצגים נעשו על ידי פיין ודברט במשותף. בחקירתו הוא מסר כי דברט "עזר לי להבין כמה הקשרים שנוגעים לתמ"א. הוא סיפק לי פרטים נוספים והבהרות, הוא גם נתן לי מידע לגבי אפשרויות השקעה אחרות" (עמ' 32 לפרוטוקול, שורות 6-4). לדבריו, פיין הציג לו את הפרויקט מושא התובענה (עמ' 35 לפרוטוקול, שורות 10-9), אבל הוא נפגש עם דברט "אולי שלוש פעמים באופן אישי" (שם, שורות 18-17).
גיוט לא צירף לתצהירו את ההתכתבויות בדוא"ל בעניין אפשרויות ההשקעה שהציגו לו דברט ופיין. מנספחי תצהירו של פיין עולה כי גיוט התכתב ישירות דווקא עם דברט בעניין זה. מהתכתובות עולה כי כבר בשנת 2014 החליפו השניים הודעות דוא"ל בעניין האפשרות להשקעה בפרויקט תמ"א 38 (עמ' 158-156 לנספחי תצהיר פיין). התכתבות נוספת העוסקת בפרויקטים דומים התנהלה בחודש מרץ 2018 (מרבית ההתכתבות בעמודים 152-138 לנספחי תצהירו של פיין); והסכם ההשקעה מושא התובענה, עליו חתם גיוט בחודש ספטמבר 2019, נשלח אליו על ידי דברט (עמ' 143 לנספחי תצהירו של פיין).
- התמונה המצטיירת היא שבכל הנוגע להשקעה של גיוט היה תפקידו פיין שולי יותר מזה שיוחס לו על ידי קורי, ותפקידו של דברט במשא ומתן היה מרכזי עוד יותר. כך או כך, יש לדחות את תביעתו מהטעמים שפורטו לעיל בעניינה של קורי: הן בשל מעמדו כמתווך בלבד בין גיוט לדברט; הן בשל החרגת מעשיו מגדר העוולה של מצג שווא רשלני, כאשר היתה התייעצות עם אדם אחר שהוא בעל הידע הרלוונטי והמלא; הן מאחר שאין בסיס לקביעה כי מתן הייעוץ על ידו היה רשלני בנסיבות העניין; הן לנוכח הקביעה כללית לפיה גם בירור נוסף שהיה פיין עורך לא היה מביא אותו לגילוי עובדות המעידות על סיכון במיזם הכלכלי מושא התובענה.
- תביעת אנקונה
- הנסיבות שהובילו להתקשרות אנקונה בהשקעה היו שונות מאלה של קורי וגיוט. אנקונה לא הכיר מי מהנתבעים קודם לארועים מושא התובענה, ולא עמד בקשר ישיר עם דברט. המכלול, שיתואר להלן, מצביע על כך שהוטלה על פיין חובת בירור משמעותית יותר כלפי אנקונה. אלא שבכך אין כדי להוציא מהקביעות לעיל לפיהן לא היה בידי פיין לגלות עובדות מחשידות בנוגע למצב הפרויקטים באמצעות בירור נוסף; ובהמשך הדברים יובהר כי אין ממש גם בטענה הנוגעת למצג בעניין הבטוחות.
- בתצהירו טען אנקונה כי הקשר הראשון בינו לבין פיין נוצר כאשר קיבל הודעה מפיין באמצעות לינקדין ביום 22.12.2019 (סעיף 7 לתצהיר). אמירה זו אינה מדויקת. בכתב התביעה נטען שאנקונה הוא שיצר קשר עם פיין לאחר שראה באתר לינקדין כי פיין מציג עצמו כ"מתמחה בשיווק השקעות בישראל לאזרחים אמריקאיים" (סעיף 69 לכתב התביעה). אנקונה אישר שכך התרחשו הדברים (עמ' 27 לפרוטוקול, שורות 25-24).
אין חולק שאנקונה הוא בעל ידע נרחב בהשקעות נדל"ן בארה"ב, וזה תחום עיסוקו (סעיף 20 לתצהירו; עמ' 27 לפרוטוקול, שורה 29 - עמ' 28 לפרוטוקול, שורה 1). קודם לאירועים מושא התביעה הוא לא השקיע בנדל"ן בישראל (שם). את השקעות הנדל"ן מבצע אנקונה יחד עם אחותו, התובעת 3. אין גם מחלוקת שאנקונה ניהל באופן בלעדי את המגעים בנוגע להשקעה מושא התובענה. אחותו של אנקונה קיבלה את המידע מאחיה, ולא עמדה בקשר עם מי מהנתבעים.
- בעקבות הפנייה בלינקדין שלח פיין הודעת דוא"ל לאנקונה ביום 26.12.2019 (נספח א' לתצהיר אנקונה). בהודעה זו נכללות שתי אמירות המצביעות לכאורה על כך שפיין הציג עצמו כבעל משרה בתאגיד, ולפיכך היא תובא להלן במלואה:
[בין כתובת הדוא"ל הפרטית שמתחת לשמו של פיין לבין שתי השורות החותמות את ההודעה מופיעים מספרי הטלפון של פיין. הם הושמטו למניעת פגיעה בפרטיות].