ז. במקרה שירצה צד למכור את המשק (בהסכמה) לצד הנשאר תהיה זכות ראשונית על פני קונה אחר לרכוש חלקו של הצד היוצא במחיר שמוסכם ואם לא יהיה כזה, במחיר שיוערך ע"י שמאי מוסכם".
- מכאן, השאלות אשר עולות הן האם סעיפי כתב ההתחייבות, ובכלל זה הסעיפים ו' ו-ז', ניתנים להפרדה לחלקים כפי שקבע בית המשפט המחוזי מכוח סעיף 19 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973? ואם כן - האם המבקש הפר את התחייבותו לקבלת הסכמתם של בתו ואחיינו המשיב כאשר מכר את המשק ללא הסכמתם? אני סבור, כי לשאלות אלו יש להשיב בשלילה; ואפרט.
- סעיף 2 לחוק המקרקעין קובע כך:
"2. הבעלות במקרקעין היא הזכות להחזיק במקרקעין, להשתמש בהם ולעשות בהם כל דבר וכל עסקה בכפוף להגבלות לפי דין או לפי הסכם."
- הווה אומר, הבעלות במקרקעין הינה "אגד של זכויות" (bundle of rights), המקנה לבעלים את הזכות המקיפה להחזיק בנכס, להשתמש בו, ולבצע בו כל פעולה ועסקה כרצונו - בכפוף להגבלות הקבועות בחוק או בהסכם (ראו והשוו: ערעור עתירה/תובענה מנהלית 7711/22 מדינת ישראל נ' שפיר הנדסה חברה אזרחית וימית בע"מ, פסקה 6 [נבו] (27.6.2024)). ברי הוא כי הזכות לבצע עסקה במקרקעין ללא צורך בהסכמת צד שלישי, כמו גם הזכות לבצע בהם פעולות שונות, מהוות מרכיב מהותי באגד הזכויות הקרוי בעלות (יהושע ויסמן דיני קניין - בעלות ושיתוף 25 (1997)).
- בידוע הוא, כי סעיף 19 לחוק החוזים מאפשר את ביטולו החלקי של חוזה הנגוע בעילת פסלות. זאת, כאשר החוזה ניתן להפרדה לחלקים, ועילת הפסלות נוגעת לאחד מחלקיו בלבד. לשם כך, על החוזה ללא החלק הפסול להיות בעל הגיון וטעם משל עצמו, שאם לא כן - יתבטל החוזה כולו (ראו: ערעור אזרחי 4183/20 יציב נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה "גני תקוה", פסקה 43 לפסק דיני [נבו] (16.11.2022) (להלן: עניין יציב); וכן ערעור אזרחי 6705/04 בית הרכב בערעור מיסים נ' עיריית ירושלים, פסקה 32 [נבו] (22.1.2009)). בענייננו, כאמור, ברור הוא כי זכות הבעלות, על כל רבדיה, אינה ניתנת לחלוקה. מכאן, שלא אוכל להסכים עם קביעתו של בית המשפט המחוזי לפיה כתב ההתחייבות - שעניינו ומהותו הם העברת זכויות הבעלות במשק מהמבקש לבתו ולמשיב לאחר המוות - ניתן להפרדה לחלקים בהתאם לסעיף 19 לחוק החוזים, כך שסעיפים ו' ו-ז' לכתב ההתחייבות המגבילים את זכות הבעלות של המבקש יעמדו בפני עצמם, או לחלופין, כי כתב ההתחייבות יקוים כלשונו תוך השמטת סעיפים א' ו-ח' לכתב ההתחייבות (סעיפי העברת הזכויות במשק), שכאמור נוקטים בביטוי "שעה אחת לפני פטירתי". בשני המקרים, המשמעות האופרטיבית של הפרדה זו הינה שכתוב כתב ההתחייבות מראשיתו ופגיעה בתכליות דיני הירושה, כפי שתוארו לעיל. לעניין זה, יפים דבריו של הנשיא א' ברק:
"החלק החוקי יוכל לעמוד בעינו אם יש בו כדי להגשים, ולו באופן חלקי, את המטרה העסקית המונחת ביסוד החוזה. במצב דברים זה ימשיך החלק החוקי לעמוד בעינו, בלי שניתן לראות בו חוזה חדש שבית המשפט עשה לצדדים. נהפוך הוא: זהו החוזה הישן שהצדדים כרתו, תוך הוצאת החלקים הבלתי חוקיים וממילא הבטלים ממנו. לעומת זאת, אם אי-חוקיות חלק החוזה תביא לבטלות החוזה כולו; אם בטלות החלק הלא חוקי מרוקנת את החוזה כולו מתוכנו או מרוקנת את חלקו מתוכנו, בלא שיש אפשרות עניינית - מנקודת מבט התכלית המונחת ביסוד החוזה - להפריד בין חלקי החוזה התקפים והבטלים; אם חלקי החוזה קשורים ושזורים זה בזה וארוגים זה בתוך זה, עד כי הפרדה תביא לפגיעה במבנה החוזי כולו במקרים אלו החלוקה בלתי אפשרית. חלוקה במצב דברים זה כמוה כעריכת חוזה חדש לצדדים, וזאת בית המשפט לא יעשה" (ההדגשות הוספו א.ש.) (בית דין גבוה לצדק 6231/92 זגורי נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד מט(4) 749, פסקה 36 (1995) (להלן: עניין זגורי)).
- לזאת אוסיף, כי גם לו היה נקבע כי סעיפי כתב ההתחייבות אכן ניתנים להפרדה כאמור לעיל, הרי שמלשון סעיפים ו' ו-ז' לכתב ההתחייבות עולה בבירור כי מדובר בהתחייבות האחיינים בינם לבין עצמם אשר נועדה להיכנס לתוקף רק עם העברת זכויות המבקש במשק אליהם, שאם לא כן, אין כל משמעות לסעיף ז' לכתב ההתחייבות, ומכאן שאין גם בהנחה זו כדי להועיל למשיבים.
- גם עם קביעתו של בית המשפט המחוזי באשר לבטלותו היחסית של כתב ההתחייבות מכוח סעיף 31 לחוק החוזים - אין בידי להסכים. זאת, משני טעמים. סעיף 31 לחוק החוזים קובע כדלקמן:
"הוראות סעיפים 19 ו-21 יחולו, בשינויים המחוייבים, גם על בטלותו של חוזה לפי פרק זה, אולם בבטלות לפי סעיף 30 רשאי בית המשפט, אם ראה שמן הצדק לעשות כן ובתנאים שימצא לנכון, לפטור צד מהחובה לפי סעיף 21, כולה או מקצתה, ובמידה שצד אחד ביצע את חיובו לפי החוזה - לחייב את הצד השני בקיום החיוב שכנגד, כולו או מקצתו." (ההדגשות הוספו - א.ש.).
- ראשית, סעיף 61(א) לחוק החוזים קובע כי "הוראות חוק זה יחולו כשאין בחוק אחר הוראות מיוחדות לענין הנדון". בהתאם, בטלות כתב ההתחייבות בענייננו יכול שתהא מכוח סעיף 8(א) לחוק הירושה בלבד, ולא מכוח סעיף 30 לחוק החוזים, הואיל וקיימת הוראה מיוחדת בעניין הנדון בחוק הירושה. משהגעתי למסקנה כי יש לבטל את כתב ההתחייבות מכוח סעיף 8(א) לחוק הירושה, ולא מכוח "בטלותו של חוזה לפי פרק זה [פרק ג' לחוק החוזים]" ככתוב בסעיף 31 לחוק החוזים - הרי שלא ניתן להחיל בענייננו את הוראות סעיף 31 לחוק החוזים.
- שנית, אף אם היינו קובעים, בניגוד לסעיף 61(א) לחוק החוזים, כי הבטלות מכוח סעיף 8(א) לחוק הירושה מוליכה למסקנה כי מדובר בחוזה פסול כאמור בסעיף 30 לחוק החוזים, ומחילים, בהתאמה, את הוראותיו המיוחדות של סעיף 31 לחוק החוזים באשר לבטלות - הרי שבענייננו לא קיימת כל הצדקה למתן סעד לזכות המשיבים הואיל ולא הוכחה טענתה של המשיבה לפיה שילמה תמורה עבור המשק, כפי שקבע בית המשפט לענייני משפחה כממצא עובדתי. לא זו אף זו, גם לו הייתה המשיבה מרימה את הנטל האמור ומוכיחה את טענתה כי שילמה תמורה עבור המשק, כך שניתן היה לחייב את המבקש בקיום החיוב שכנגד כולו או מקצתו, סבורני כי שיקולי צדק היו מונעים מאתנו לעשות כן, שעה שעסקינן בהסכם הנגוע כל כולו באי חוקיות המאיינת את הוראות חוק הירושה. על כך ועוד, עמדתי בפסק דיני בעניין יציב:
"סעיף 31 מוסיף ומסייג את בטלותו המוחלטת של חוזה בלתי חוקי, אשר נקבעה בסעיף 30, בכך שהוא מקנה לבית המשפט שיקול דעת להורות על קיומו של חיוב חוזי. הוראה בדבר קיום החיוב כאמור, אין משמעה אכיפת החוזה הבלתי חוקי, אלא רק, באופן מובחן ומבודד, קיום "החיוב שכנגד": קרי, חיוב אשר ניצב מול החיוב שכבר קוים. הסמכות להורות על קיום חיוב כאמור מותנית בכך שמבקש הקיום "ביצע את חיובו לפי החוזה" (להלן: התנאי המוקדם). בפסיקתנו אומצה הגישה לפיה די בביצוע חלקי של החיוב כדי שיתקיים התנאי המוקדם. [...] בית המשפט אשר בא לקבוע האם ראוי להורות על קיומו של חיוב כאמור חייב להעמיד לנגד עיניו את "שיקולי הצדק", כפי שמורנו סעיף 31. במסגרת זו ניתן לשקול: את מידת הביצוע של החוזה הבלתי חוקי; את דרגת אי-החוקיות ואת מידת הפסול הערכי שדבק בהתחייבות החוזית; האם מדובר באי-חוקיות שבמוקד ההתקשרות כולה, או שמא מדובר בעניין שולי; את אשמתו היחסית של הצד אשר מבקש את הקיום ואת מידת תום ליבם של הצדדים כולם; את התנהגות הצדדים לאחר כריתת החוזה; וכן את הסתמכותם של בעלי החוזה וצדדים שלישיים תמי-לב על הוראות החוזה." (ההדגשות הוספו - א.ש.) (עניין יציב, בפס' 44).