לשתי אפשרויות אלה אין הצדקה. כבר לפי ההסכם כפי שנחתם, בשנה הראשונה להסכם לא הייתה אמורה דנן לתת שירות באופן בלעדי, וממילא היה זה אך מסתבר כי מערך השירות ימשיך לפעול במתכונת כזו או אחרת עד לראשית תקופת הבלעדיות. כמו כן, לעיל התקבלה טענת להבות כי תקופת הבלעדיות נדחתה בהסכמה לראשית שנת 2017. בהתאם, אין בסיס לדרישה לגבי תקופה הקודמת ליום 1.1.2017 (כפי שגם נדחו דרישות דנן לאובדן רווחים לגבי מועדים מוקדמים לכך). התקופה שלגביה ניתן לראות קשר סיבתי בין התנהלות דנן בתחום האוטובוסים ובין המשך אחזקת מערך השירות בתחום זה, היא מאז 1.1.2017 ועד ליום 17.9.2017[13].
טענת להבות שדנן ויתרה על תחום האוטובוסים, מנגד, אינה מונעת התייחסות לסעד הנדרש על ידה, לאחר שנמצא כי אין ראיות ברורות לגבי התחולה ההדרגתית עליה דובר בתחום זה ולגבי הסכמה בעניין תאריך קונקרטי בו תופסק פעילות דנן בתחום, ואושרה זכאות דנן לסעד בתחום האוטובוסים לתקופה שראשיתה בינואר 2017.
בתביעת להבות הוסבר חישוב הסעד בעניין זה על דרך נטילת סך הוצאותיה של להבות בקשר עם אחזקת מערך שירות לתחום האוטובוסים בניכוי רווח משוער של 40% כאשר נטען כי היתרה מהווה הוצאה שהושתה על להבות בשל הפרות דנן (פרק ג', סע' 4). בסיכומיה מפנה להבות לחוות דעת מומחה מטעמה לגבי עלויות החזקת מערך השירות לאוטובוסים לאחר קיזוז הכנסות משירות זה ועלויות בגין שירות שניתן ע"י להבות לאוטובוסים שבאחריות (העלויות הן בעיקרן שכר עבודה של עובדים שנטען כי נאלצו להמשיך ולעסוק בשירות לאוטובוסים ולא ניתן היה להסב אותם כמתוכנן לפסי הייצור והפיתוח).
רו"ח ברנע ציין בחוות דעתו את נתוני להבות לגבי התקופה שמיוני 2016 עד לינואר 2018: מתן שירותים ל-1,992 מערכות אוטובוסים ואחריות לשירות ל-3,588 מערכות שנמכרו (כאשר מתן שירות כחלק מאחריותה למוצרים אינו כנגד תמורה נוספת). רו"ח ברנע העריך כי עלויות החזקת מערך השירות שלהבות נדרשה לו היו כ-300,000 ₪ (סע' 4.1 לחוות הדעת).
בשים לב ליחס בין היקף התקופה אליה מתייחסת הערכת המומחה ובין התקופה לגביה הוכרה רלוונטיות, ולאחר שנתתי דעתי גם לטענות לגבי חיוב חלקי ולא מלא של הוצאות שכר ולגבי משמעות חיוב להבות בתקופת האחריות, אני מוצאת להעמיד את העלות העודפת של להבות בהחזקת מערך השירות לאוטובוסים אותו יש לחייב את דנן, בסך של 110,000 ₪ למועד חוות דעת המומחה.