סיכום ביניים: עיקרי הממצאים העובדתיים שעל בסיסם יש לבחון את התביעה
- יש, אם כן, לבחון את זכאותה של התובעת לשכר טרחה בגין העסקה עם יוניקורן, על פי התשתית העובדתית הבאה:
- החברה אישרה את יוניקורן כמשקיעה בספטמבר 2020.
- הפניה של זוהר לוינטראוב ועמית בכל הנוגע להשקעה אפשרית של יוניקורן בחברה לא הניבה השקעה. פועלה של התובעת היה פניה והעברת מידע לוינטראוב שהעביר את המידע לעמית, כאשר בהמשך וינטראוב קישר את זוהר ישירות עם עמית שמסר לזוהר תוך זמן קצר מאוד שיוניקורן אינה מעוניינת בהשקעה.
אציין, בהקשר זה, כי למרות שאין לכך עדות ישירה, הראיות הנסיבתיות (נספחים 25-24 לראיות התובעת) מספקות על מנת לקבוע ממצא עובדתי, במאזן ההסתברויות במשפט אזרחי, שמידע שהעביר זוהר לוינטראוב עבר דרכו לעמית ולא הגיע לעמית בדרך אחרת. מדובר במסקנה שבהיגיון והיא מקבלת משנה תוקף בהיעדר ראיה מצד התובעת שאישרה להעביר חומרים לעמית גם דרך גורמים אחרים, ובשים לב לעדותו של ניב בחקירה הנגדית בדבר החשיבות של אישור להעברת חומרים כתנאי להעברתם.
- פועלו של שוקי הוא שהוביל להשקעה של יוניקורן בחברה יחד עם קבוצת משקיעים.
- דינה של טענת התובעת שדחיית ההשקעה על-ידי עמית במענה שנתן לזוהר הייתה במטרה להדיר את התובעת כמתווכת – להידחות.
- על פי ממצאים עובדתיים אלה יש לבחון את זכאותה של התובעת לשכר טרחה.
פלוגתה שלישית: המענה לשאלה אם נדרש קשר סיבתי בין פעולות התובעת להשקעה הוא בחיוב
- מחלוקת עיקרית שהתגלעה כאמור בין הצדדים היא בשאלה אם ההסכם מחייב קשר סיבתי בין פעולות נטרא ובין ההשקעה בחברה כתנאי לזכאות לשכר טרחה, ואם כן מהו טיבו של הקשר הסיבתי הדרוש.
- עמדת התובעת היא שדי לפי ההסכם בכך שהחברה אישרה את המשקיע ושהיועץ הפנה אליה את המשקיע ובכך יצר היכרות (ומספיקה לשיטתה הפניה בכתב). מנגד, עמדת הנתבעת בתמצית היא שדרוש קשר סיבתי של תרומה משמעותית של פעולות היועץ להשקעה בחברה וכי לא די בהפניה.
דחיית עמדת התובעת שהשימוש במינוח "בעקבות" בהסכם משמעו "לאחר" (כמשקף סדר פעולות)
- לטענת התובעת השימוש במילה "בעקבות" בהסכם הוא במשמעות של "לאחר". כלומר, לשיטתה הכוונה בהסכם היא שכל השקעה שבאה לאחר הפניית היועץ למשקיע מאושר תזכה אותה בשכר טרחה ולא נדרש כל קשר כלשהו בין פעולותיה ובין השקעה של אותו משקיע בפועל. עמדה זו נועדה לתת מענה לטענת הנתבעת שנדרש קשר סיבתי.
- איני סבור שניתן לקבל את עמדתה הלשונית של התובעת לגבי משמעות המילה "בעקבות". אחד הפירושים של המילה "בעקבות" לפי המילונים "אבניאון" ו"מילוג" (המילון העברי החופשי ברשת) הוא "כתוצאה מ'" ("as a result of" לפי אבניאון); ולפי אתר האינטרנט של האקדמיה לעברית המילה "בעקבות" היא "מילת יחס לציון סיבה, תוצאה של-". זהו גם הפירוש שנחזה להיות טבעי לקורא הטקסט בענייננו.
- אומנם המילונים השונים מכירים באפשרות שלמילה ב"עקבות" תינתן משמעות של "אחר או אחרי" (לפי "אבניאון") ו-"אחרי" (לפי אתר האקדמיה לעברית), כטענת התובעת, אך הניסיון להחיל משמעות לשונית כזו בהקשר הנדון ובמובן שאותו מבקשת התובעת להחיל – של סדר פעולות כרונולוגי גרידא – אינו יכול לעמוד. ב"מילוג" ההתייחסות בהקשר זה היא לפירוש "אחרי מישהו או משהו" או "בדרכו של, באופן שממשיך" וההקשרים המובאים כדוגמאות הם "השוטרים ניהלו מרדף ממושך בעקבות החשוד" ו-"הבן הלך בעקבות אביו". ב"אבניאון" מוסברת המשמעות "אחרי" למילה "בעקבות" באמצעות הביטוי באנגלית " "in someone's footstep'. באתר האינטרנט של אקדמיה ללשון עברית מובאות הדוגמאות הבאות להמחשת השימוש במילה "בעקבות" במשמעות "אחרי": 'עוד חברות העלו מחירים בעקבותיה"; "הוא בחר במקצוע בעקבות הוריו"; "תרגומו הולך בעקבות המתרגמים הקודמים"; "בעקבות המדרש רש"י מפרש את הפסוק כך".
- באף אחד מהמילונים לא ניתנה למילה "בעקבות" משמעות של "אחרי" במובן של סדר פעולות בזמן גרידא; פירוש אותו מבקשת התובעת לקרוא לנוסח ההסכם. ואכן, בקריאה פשוטה, אינטואיטיבית וטבעית של הטקסט המשמעות המתבקשת למילה "בעקבות" בה נעשה שימוש בהסכם היא של סיבה ותוצאה, בעוד שייחוס משמעות של "אחרי" למילה "בעקבות" אינו מתאים להקשר, ולכל הפחות נחזה להיות מאולץ. כך גם לפי עדותו של זוהר עצמו שאישר למעשה בחקירה הנגדית שהרעיון שהמילה "בעקבות" עשויה להיות במשמעות של "אחרי" נולד רק לאחר דיון קדם משפט שבו נדון הקושי שבעמדת התובעת בהקשר זה (עמ' 9 לפרוטוקול, ש' 38-30).
- המסקנה היא, אם כן, שהמילה "בעקבות" בהסכם היא נחזית להיות במובן של "סיבה ותוצאה" המשקפים קשר סיבתי. כפי שניתן להתרשם מעיון בהוראות ההסכם (שהובאו לעיל), הזכאות לשכר טרחה של התובעת לפי סעיף 3 להסכם היא במקרה של "גיוס הון או עסקה: סכום במזומן השווה ל-5% מסכום הגיוס/עסקה...". "עסקה" מוגדרת בסעיף 2 וכוללת גם "גיוס הון... או כל עסקה אחרת בין החברה לבין משקיע/שותף עסקי". הגדרת "משקיע/שותף עסקי" מתייחסת להשקעה או עסקה "בעקבות הפניית היועץ במשך תקופת ההתקשרות או בתקופה הנוספת, כאמור בסעיף 3 להלן [ההדגשה שלי – ל' ג']". מכאן, שלפי הוראת סעיף 3 להסכם שמפנה להגדרת "עסקה" שמפנה להגדרת "משקיע/שותף עסקי" נדרש, לפי לשון ההסכם, קשר סיבתי בין ההפניה של היועץ ובין העסקה כתנאי לזכאות של התובעת לשכר טרחה.