ערבותינו זו הינה בלתי חוזרת ולא ניתנת לביטול...
ערבותנו זו חלה אף לגבי כל שינוי, תוספת, תיקון ונספח להסכם...
ערבות זו תחול בין אם אני הנני ערב יחידי בכתב ערבות זה ובין אם קיימים ערבים אחרים בו...
מבלי לפגוע באמור לעיל אנו מוותרים על כל טענה דרישה וזכות לפי חוק הערבות...".
מכוחו של כתב הערבות נושא יעקב באחריות מלאה לכל הנזקים שנגרמו לעתידים והוא חב בחוב ששיעורו פורט לעיל.
- טענת הנתבעים כי כתב הערבות נחתם ללא נוכחות עורך דין מעבר לעובדה שהיא נטולת נפקות משפטית הרי שהיא גם נטולת עיגון ראייתי שהרי יעקב הגורם הרלוונטי לא מסר עדות בעניין; מאיר שהצהיר על כך בתצהירו התקשה להסביר הפער בין טענה זו לבין העובדה שעל כתב הערבות מתנוססת חתימת עורך דין ובחקירתו הסתבר כי התצהיר כלל לא נכתב על ידו ומשכך הוא "פחות מתחבר לניסוח שכתבתי" (וראו פרוטוקול מיום 5.3.24 עמ' 18).
הנתבעים טענו כי יעקב בהיותו ערב יחיד פטור מתשלום חובו לנושה שכן כתב הערבות אינו נוקב בסכום (וראו סעיף 21(ב) לחוק הערבות, תשכ"ז-1967 (להלן: חוק הערבות)). גם דין טענה זו דחייה. פרק ב' לחוק הערבות העוסק בערבותו של ערב יחיד, עניינו בערבות שנתן ערב יחיד לנושה. בסעיף 19 מוגדר נושה: "מי שמתן הלוואות הוא במהלך עסקיו הרגיל אף אם אינו עיסוקו העיקרי". הנתבעים, זולת הפניה סתמית להוראות הסעיף לא התיימרו כלל לבסס את התזה לפיה עתידים עוסקת במתן הלוואות במהלך עיסוקיה. עתידים מצידה הבהירה היטב כי היא לא עוסקת במתן הלוואות. כספים ששולמו לוורקספייס כעבודות התאמה אינם הלוואה וממילא לא נגבתה ריבית. ראו חקירת ברלץ: "לא, לא מדובר פה בהלוואה, מדובר פה למעשה בהשתתפות שאנחנו נותנים, איזשהו כלי שיווקי שנועד למשוך שוכרים שמעוניינים לבצע ולקחת ושרואים בעתידים כשותפה לדרך, אין פה ריבית, אין פה שום לוח סילוקים, הכל נעשה ב-Day one. אנחנו אפילו גם בתחשיבים הפנימיים שלנו לא מתייחסים לעניין הריבית, וזו השתתפות שהיא מקובלת בתחום הנדל"ן המניב, אבל לא בפיננסי." (וראו פרוטוקול מיום 20.2.24 עמ' 114 ש' 20-14). וראו גם עדות שגיא: "לא הלוואה.... לא. לא הלוואה... אני מקבל תשואה על ההשקעה... בהלוואה נגיד שהוא מחזיר את ההלוואה... ב-8 שנים, אז ב-7 שנים של האופציה שכר הדירה היה צריך לרדת כי הוא כאילו החזיר את ההלוואה... תסתכל על ההסכם של... וורקספייס, שכר הדירה עולה גם בתקופת האופציה. זה החזרת תשואה להשקעה. ואני אחרי 8 שנים מקבל את שכר הדירה הראוי לנכס במצב. לא מנקים [טעויות במקור – ט.ל.] הלוואה ואומרים – עכשיו תביא בשכר הדירה, זה לא הלוואה" (וראו פרוטוקול מיום 11.2.2 עמ' 123 ש' 16-7).
- אם כן, יעקב חב מכח ערבותו.
4(ג) ספיר
- במועד חתימת ההסכם בין וורקספייס לעתידים החזיקה ספיר בכל מניות וורקספייס. בחלוף ימים ספורים מחתימה, ביום 4.4.16, הודיעה ספיר לרשם החברות על כי וורקספייס הקצתה מניות לחברת אילייב, באופן שזו הפכה בעלת מחצית מניות וורקספייס (ראו נספח 8 לתצהיר שגיא). ביום 3.2.19 העבירה ספיר את מניותיה בוורקספייס לחברת וילה קומו בע"מ, שבבעלות חברת אמרלד איטליה בע"מ, שבתורה היא בבעלות ספיר (ראו נספחים 136, 138 לתצהיר שגיא, ונספח 4 לכתב התביעה המתוקן). החזקתה (בשרשור) במחצית ממניות וורקספייס נמשכה עד ליום 25.6.2020, לאחר תום האירועים הרלבנטיים להליך כאן, שאז נמכרו האחזקות לחברה רוסית בשם LLC ILREAL (וראו נספח 140 לתצהיר שגיא).
- זולת היותה בעלת מניות, ספיר כיהנה כמנכל"ית ודירקטורית של וורקספייס החל מיום הקמת החברה, ולרבות במועד החתימה על ההסכמים. ביום 22.5.16 החל אילייב לכהן כדירקטור בוורקספייס לצד ספיר (וראו נספח 8 לתצהיר שגיא).
- בנוסף, ספיר החזיקה (בשרשור) במחצית מניות מרקספייס, באמצעות וורקספייס, כאשר חברת אילייב החזיקה ב-50% המניות הנותרות במרקספייס (וראו נספח 144 לתצהיר שגיא). ספיר אף כיהנה כמנכלי"ת מרקספייס וכדירקטורית שלה. אשר לשאלה עד מתי הרי שבעניין זה יש מועדים סותרים (באופן בלתי מתקבל על הדעת בחברות המנוהלות באורח סדור), שמא סוף 2017, שמא יוני 2019 (ראו נספח 142 לתצהיר שגיא), אך מחומר הראיות עולה כי לכאורה עד ליום 2.6.20 ספיר עוד כיהנה כדירקטורית (וראו נספח 143 לתצהיר שגיא).
- עתידים עתרה לחייב את ספיר בחובות וורקספייס הן בהיותה בעלת מניות מכוח דוקטרינת הרמת מסך והן מכח אחריותה האישית כנושאת משרה בחברה ועל יסוד עילות של רשלנות, תרמית והפרת חובת תום הלב.
חרף היות הסעד של הרמת מסך חריג בהיותו קיצוני ומרחיק לכת (וראו בע"א 2706/11 SYBIL GERMANY PUBLIC CO. LIMITED נ' הרמטיק נאמנות (1975) בע"מ, סעיף 90 (4.9.2015)) הגעתי לכלל מסקנה כי מדובר במקרה מובהק בו יש להרים את מסך ההתאגדות ולייחס חובותיה של וורקספייס לספיר בעלת המניות בה. להלן יפורטו טעמיי;