עוד מדגיש הבנק כי במסגרת כתב התביעה מטעמו לא טען התובע כל טענה ולפיה התקיים חלון זמנים כביכול להשלמת ההעברה מושא התיק דנן לפי רישיון כללי מספר 11, שהנפיקה OFAC ביום 24/2/22 או בכלל. אלא שהפלוגתא לפי כתבי הטענות, התמקדה רק בטענה כי הסנקציות הוטלו לאחר שהכספים כבר הגיעו לבנק. בכלל כך, מדגיש הבנק כי כתבי הטענות לא כללו כל טענה עובדתית אחרת הנגזרת מטענה הנ"ל, לרבות כי היה על הבנק לברר בעצמו על עצם קיום הרישיון הנטען, על תחולתו בעניינו או בכלל לבחון את המקרה הספציפי מול מטיל הסנקציות באופן פרטני. נטען כי בניגוד לכך, במסגרת סיכומיו, הרחיב התובע את הטיעון וטען לראשונה כי ניתן היה להעביר את הכספים עד ליום 26/3/22. יתרה מכך, לטענת הבנק, התובע אף הגניב לסיכומיו מסמך שלא גולה בגילוי מסמכים ולא צורף לתצהירי התובע וזאת מבלי שהתבקשה רשות להגישו ונוסף על כך תוך הסתרת עובדות אלו בסיכומים, עת התובע מתייחס לצירוף המסמך כאל צירוף "לנוחיות בית המשפט" – משל מדובר במסמך אשר כבר הוגש ומצורף לסיכומים לשם הנוחיות בלבד. זאת ועוד, לטענת הבנק התובע אף הפנה בסיכומיו ללינק באינטרנט, הפותח אף הוא מסמך אשר לא גולה ולא צורף אלא במועד הגשת הסיכומים לראשונה. נטען כי הבנק מתנגד להגשת מסמכים אלו, אשר לא ניתנה לו כל הזדמנות להפריכם בחקירה, או בראיות נוספות ומשכך, נטען כי אין לשעות למסמכים אלו כלל. הרבה למעלה מן הצורך מצא הבנק להבהיר כי ממילא בירור מקור הכספים הסתיים לאחר שחלף אף פרק הזמן הנטען כחלון זמנים לביצוע העסקה על פי אותו מסמך חדש. עוד נטען כי לכל הפחות יש להביא לידי ביטוי את אשמו התורם של התובע, אשר לא סיפק תשובות לשאלות הבנק לאורך הזמן. הבנק מוסיף ומדגיש כי כבר עת ניסה ב"כ התובע לשאול את נציגי הבנק שאלות המרמזות על טיעון כאמור של התובע, התנגד ב"כ הבנק לכל הרחבת חזית והדגיש כי טענות אלו לא הועלו במסגרת כתבי הטענות מטעם התובע. לאור כל זאת, נטען כי יש לדחות את כלל טענותיו של התובע מפאת הרחבת חזית אסורה. למעלה מן הצורך מוצא הבנק לציין כי הגורם הרלוונטי בנושא - ראש מחלקת הציות, העיד ממילא כי לא התקיימה במקרה זה החרגה שקבע מטיל הסנקציות אשר איפשרה את קבלת הכספים וכי הבנק קרא את הסנקציות ומיישם אותן וככל שהיו הנחיות אחרות, שלא מחילות את הסנקציות, הבנק היה פועל בהתאם. נטען כי התובע מצדו לא סתר טענות אלו ויתרה מכך, כאמור הרחיב חזית בסיכומיו, הביא ראיות לראשונה ובאותה נשימה הוא טוען כי הנתבע כשל בהגנתו מפני טענות אלו שכלל לא נטענו.
אולי יעניין אותך גם
מלחמת שלושים השנים החוזית – הסוף?
משפט מסחרי, בנקאות ופיננסים
מאמר הדן במלחמה ארוכת השנים על אופן פרשנות חוזה בישראל, החל מפסק דין אפרופים וכלה בתיקון השני לחוק החוזים מתחילת 2026 שאינו הרבה מעבר לפופוליסטיקה. את המאמר כתבו עו"ד דורון אפיק ועו"ד גלעד בר-עמי ממשרד אפיק ושות'.
הליך פינוי מחזיק מכוח רישיון: מתי הרשות נהפכת לזכות בלתי הדירה?
מקרקעין בישראל וברחבי העולם
יישוב סכסוכים
מאמר הדן ביכולת בעלי מקרקעין לפנות בעל רישיון, גם לאחר עשרות שנים, בין כשמדובר בקרקע פרטית ובין במקרקעי המדינה. את המאמר כתב עו"ד יאיר אלוני ממשרד אפיק ושות'.
האופציות שאחרי האופציה האחרונה – על אופציות וגירושין
היי-טק וטכנולוגיה
חברות, עסקים ומיזמים משותפים
יישוב סכסוכים
מאמר בנושא השאלה האם אופציות לעובדים שניתנות לעובד נשוי, או כזה שהתחתן לפני שהבשילו, נחשבות לנכס המשותף לעובד ולבן או בת הזוג שלו. את המאמר כתב עו"ד גלעד בר-עמי ממשרד אפיק ושות'.
מפנדורוגייט ועד לסמוטריץ' ורגב – על משפיענים וקמפיינים נסתרים
היי-טק וטכנולוגיה
משפט מסחרי, בנקאות ופיננסים
מאמר בנושא מחויבות חשיפת תמורה שמקבלים משפיעני רשת על קידום מוצר, הן לאור פרשת "פנדורוגייט" של קיארה פראני והן לאור הפרשות החמורות ביותר מחודשים מאי ויוני, 2025, שבהן שר האוצר ושרת התחבורה הישראלים ביצעו קמפיינים תוך הסתרת עובדה זו. את המאמר כתבו עו"ד דורון אפיק ועו"ד הילה רוזנברג ממשרד אפיק ושות'.