בשולי טיעוניו טוען הבנק כי אין לבסס כל ממצאים בהתבסס על עדות טניה- מטעמו של התובע- הואיל ועדותה התחוורה כלא מהימנה. אשר לכך, טוען הבנק – כי בניגוד לטענותיה של טניה במסגרת תצהירה ולפיהן אישר ברזל את ההעברה קודם לביצועה, מתוך התכתובת עולה ברורות כי לא ניתן כל אישור, אלא שברזל כתב לטניה כי "תעבירו ונבדוק". עוד נטען כי הטענה ולפיה כבר בתחילת מרץ הסתיימו כל הבדיקות וכל המידע הרלוונטי הועבר - התחוורה כלא נכונה, באשר התכתובת מעלה כי רק ביום 29/3/22 הואילה טניה לציין כי אין לתובע תושבות מס לטבית ונוסף על כך לבנק היו שאלות ביחס למקור הכספים אשר לא נענו. לסיום נטען כי מתוך עדותה של טניה עלה שכל שעמד לנגד עיניה הוא קבלת הכספים על ידי הבנק ובקשר לכך, היא נכונה הייתה להשיב כל תשובה שלבנק יהיה "נוח לשמוע" ולא תשובות אמיתיות באשר למקור הכספים.
עוד טוען הבנק כי יש לדחות הטענות הנוגעות לגילוי מסמכים. אשר לכך מפרט הבנק כי המדיניות והנהלים שלו גולו בכפוף למגבלות סודיות והתובע לא עתר לגילוי ספציפי נוסף, ומשכך, אין זאת אלא שהגילוי היה מספק. אשר להודעות ה CRM נטען כי הבנק גילה את כל התכתובת אשר היתה בידו והתובע לא הצליח להוכיח, באמצעות חקירת עדים, כי קיימים בידי הבנק מסמכים נוספים שלא גולו.
נוסף על כך, טוען הבנק כי גם טענות התובע בהקשר לחשבון המעבר מרחיבות חזית המחלוקת וכי ככל שהתובע היה מעלה טענות בהקשר לכך הרי שהבנק היה מספק כל מידע הנוגע לחשבון זה ובכל מקרה אין נפקות ממשית למספר חשבון המעבר.
ולבסוף טוען הבנק כי התובע לא הציג כל ראייה בתמיכה לטענותיו הנוגעות לאפשרות להשקעה במוצרים פיננסיים בריבית של 12% לשנה.
לאור כל אלו, טוען הבנק כי יש לדחות את תביעת התובע.
טענות התובע בסיכומי התשובה מטעמו;
לטענת התובע, אין ממש בטענות הבנק ולפיהן הוא הרחיב את החזית בסיכומיו. זאת הואיל ולטענת התובע, במסגרת התביעה הוא הלין על כלל התנהלותו של הבנק ועל כך שלא ביצע את הבדיקות הרלוונטיות. נטען כי במסגרת בדיקות אלו היה על הבנק לבחון את כלל משטר הסנקציות ולא להתעלם מכללים שהנפיקה ה – OFAC בהקשר לסנקציות. זאת ועוד, לטענת התובע, הבנק עצמו הוא זה שצירף לכתבי טענותיו באופן חלקי מסמכים הנוגעים לסנקציות שהוטלו על ידי ה – OFAC ואולם הוא עשה כן באופן חלקי ומגמתי אשר משרת לשיטתו את טענותיו. נטען כי צירוף רישיון כללי מספר 11 שהופק על ידי ה – OFAC אינו מהווה הרחבת חזית הואיל והוא מהווה חלק בלתי נפרד מרישיונות אשר על הבנק לציית להם. זאת אף זאת נטען כי מדובר בכללים המהווים מסמך רשמי זר אשר בהתאם לפקודת הראיות אין מניעה להגישם. זאת ועוד, התובע מדגיש כי מתוך עדות שלום מטעם הבנק, עלה כי זה לא טרח כלל לבדוק האם קיימת אפשרות לקבלת הכספים ולא היה בעדותו כדי לשפוך אור על הבדיקות אשר בוצעו על ידי הבנק, כנטען על ידו. בנסיבות אלו, נטען כי הבנק סותר את עצמו באשר מחד הוא טוען כי בחן את הסנקציות וההוראות ופעל על פיהן ואולם, לא טרח לבחון קיומן של הקלטות או בדיקה פרטנית ולמצער לא היה בעדותו כדי ליתן מענה לבדיקות אשר בוצעו בהקשר לכך.