עוד הפנתה היועמ"ש למכתב המפקח על הבנקים מיום 8/6/22, אשר הבהיר כי על התאגידים הבנקאיים לקבוע מדיניות ונהלים באשר לאופן בו יעשה שימוש ברשימות הסנקציות כאמור וכן, הבהיר כי סירוב לאשר עסקה בשל יישום מדיניות התאגיד הבנקאי כאמור, ייחשב כסירוב סביר למתן שירות לעניין חוק הבנקאות (שירות ללקוח). אשר למכתב זה הודגש כי, הגם שהוא נשלח לאחר סירוב הבנק הנתבע לקבל את הכספים מושא ההליך, אין מדובר אלא בהבהרות בנוגע לעמדתו העקבית והקבועה בהוראות המפקח על הבנקים, קרי אין מדובר בשינוי מדיניות. עוד הפנתה היועמ"ש לשם שלמות התמונה לשני מכתבים עוקבים מטעם המפקח על הבנקים מיום 16/8/22 ומיום 2/2/23, במסגרתם הובהר כי ככלל אין לנהל סיכונים באמצעות הימנעות גורפת ממתן שירותים וכן הובהר כי על הבנק לפרט את הנימוקים לסירוב.
לאור כל זאת הביעה היועמ"ש עמדתה ולפיה סירוב לקבלת כספים בשל סנקציות בינ-לאומיות שהוטלו על ידי אחד הגורמים הנכללים בשרשרת ההעברה ובכלל זאת הגוף הפיננסי המעביר, הוא סירוב סביר, ככל שהוא תואם את מדיניות התאגיד הבנקאי בנוגע לסנקציות בינלאומיות.
לשם שלמות היריעה, אציין כי הבנק בטיעוניו, הפנה לעמדת היועמ"ש כפי שהוגשה בת"א 29964-04-22 (מחוזי-ת"א) אקסנובסקיה נ' בנק מזרחי טפחות. באותו העניין הוגשה הן עמדה ביום 26/6/23 וכן, עמדה משלימה ביום 7/3/24. בעמדה המשלימה מטעם היועמ"ש, הובהר בסעיף 7 כי "העובדה שהכסף מוחזק בחשבון מעבר אינה מעלה או מורידה מבחינת הערכת הסיכונים של התאגיד הבנקאי. זאת מפני שהמועד הקובע אם הופרה הסנקציה, אם לאו, הוא מועד זיכוי המוטב, בין אם הכסף עובר מחשבון מעבר או ישירות מחשבון התאגיד הבנקאי המוכרז" (צורפה כמוצג 31 למוצגי הבנק).
דיון והכרעה;
- במועדי הוכחות אשר התקיימו לפני בהליך, העידו ביום 12/9/24 – התובע בעצמו וכן, הגב' טניה טנכלסון מטעמו; ביום 1/12/24 – העיד התובע את מר אבי ברזל כעד מטעמו (לאחר שהתחוור כי הוא אינו עובד עוד בבנק והבנק לא כלל עד זה ברשימת עדיו); וביום 10/12/24 העידו מר אבי שלום והגב' קארינה פוסבויי, מטעם הבנק הנתבע.
לאחר שהסתיימו העדויות סיכמו הצדדים טענותיהם בכתב ולאחר שעיינתי בכלל טענותיהם והראיות כפי שהוגשו בהליך, ניתן פסק דין זה במסגרתו – אקדים ראשית לאחרית - מצאתי לדחות את התביעה.
- כפי העולה מפירוט טענותיהם של הצדדים, הדיון בהליך דנן נסב על סירובו של הבנק להעברת כספים לחשבון התובע, קרי על הפרה נטענת של חובתו למתן שירות לתובע.
חובת התאגידים הבנקאיים למתן שירות, מקורה בהוראת סעיף 2(א) לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), תשמ"א - 1981 (לעיל ולהלן: "חוק הבנקאות שירות ללקוח"), הקובעת כי תאגיד בנקאי לא יסרב, סירוב בלתי סביר, לתת שירותים מהסוגים הבאים: