גם כשבר-נר נשאל לגבי הריגה באמצעות הסכינים, השיב כי לא מדובר באמצעי מאושר להמתת תרנגולות (בעמ' 487-488), ולא סיפק תשובה למשמעות הפירוט בהצעת המחיר לפיו המערכת כוללת אמצעי להשמדת תרנגולות (בעמ' 492-493).
- ויודגש, גם אם הייתה מתקבלת טענת הנתבעות, כי מתקן ההמתה הוזמן בשלב מאוחר יותר ובנפרד מההסכם המקורי (ואינני קובעת כך), הרי שאין חולק, כי משלב זה בו הסכימו לכאורה הנתבעות לספק את מתקן ההמתה, הרי שהוא היווה חלק מההסכמות בין הצדדים והיה על הנתבעות החובה לספקו כחלק מהמערכת הניידת.
למעשה, עדי הנתבעת אישרו זאת. כשנשאל בר-נר האם מהרגע שהסכימו להזמין את מתקן ההמתה הוא הפך לחלק מהמערכת שמכרו, השיב בחיוב (עמ' 513, עמ' 550). גם העד סרגיי ברק העיד כי היה ידוע שמדובר בפרוייקט שכולל המתה של בעלי הכנף (עמ' 431). וגם יצחק כרמל הודה בכך בחקירתו הנגדית: "ש. מרגע שהזמנתם את מתקן ההמתה, המערכת הניידת כוללת מתקן המתה. נכון? מר כרמל: ככה אני התייחסתי לזה מבחינה טכנית. ש: יפה. אז המערכת הניידת הזאת שכוללת מתקן המתה הגיעה בחלקים לארץ, נכון? ת: כן" (עמ' 656).
דהיינו, גם על פי עדי הנתבעת, מרגע שהוזמן מתקן ההמתה הוא היה חלק בלתי נפרד מהמערכת הניידת שהתחייבו הנתבעות לספק.
הנפקות היחידה לעניין זה הינה הטענה, כי מתקן ההמתה הוזמן בנפרד ובשלב מאוחר יותר וכי הנתבעות לא התחייבו לספק את האישורים הרגולטוריים בגינו. לכך אתייחס להלן.
- אישורים רגולטוריים - אין חולק כי התקבל אישור רגולטורי בכל הנוגע למתקן העיקור והכילוי הנייד והמחלוקת מוקדה בעניין קבלת האישור למתקן ההמתה, אשר אין חולק כי לא התקבל, והצדדים חלוקים האם הנתבעות התחייבו להשיג אישורים אלה.
- ביום 21.2.17 (עובר לחתימת ההסכם) שלח משה סורוקה מטעם הנתבעות מכתב לליאור בן חור ובו נכתב במפורש כי הנתבעות תדאגנה להשגת האישורים הרגולטוריים:
"הנדון: הרשאות לכלוי מעוקר וטיפול בתוצרי לוואי לתעשיות המזון לחיות משק
בהתאם לבקשתכם, אודיעכם כדלקמן:
- מערכת ISS – AGRO אשר הוזמנה על ידכם, פועלת בהתאם לתקנים הנדרשים ממערכת לעיקור מלא של חיות משק מיד עם המתתן.
1א. האישורים הנדרשים לכך מאת הגורמים הרלבנטיים, יימסרו לידיכם בסמוך להפעלת המערכת הניידת".
(נספח 4 לכתב התביעה; יצוין כי בעותק של המכתב הנ"ל שצורף כנספח 12 לתצהיר בן חור מופיעה גם חותמת של שתי הנתבעות)