[ראו גם: דניאל פרידמן ונילי כהן חוזים (כרך ד') (2011), בעמ' 533, ובעמ' 768].
האם ההסכם בין הצדדים כולל סעיף פיצוי מוסכם?
- לטענת הנתבעות זכותן של התובעות לפיצוי מוגבלת לסך של 100,000 $ בהתאם להוראת סעיף 5 להסכם.
סעיף 5 להסכם, קובע כדלקמן:
"הגבלת חבויות החברה
מובהר ומוסכם בין הצדדים, כי למעט מקרים של נזק גופני ו/או מוות כתוצאה מפגם בייצור המערכת, סה"כ החבות ו/או האחריות הכספית של החברה ו/או הספק של המערכת לכל סוג נזק ו/או אובדן שעלולים להיגרם ע"י המערכת ו/או הפעלתה ו/או אי-הפעלתה תהיה מוגבלת לתקרה של 100,000 $ ומעבר לכך הלקוח יהיה מנוע מלתבוע את החברה ו/או את הספק תהא עילת התביעה אשר תהא.
בכל מקרה החברה ו/או הספק לא יהיו אחראיים בגין כל נזק או אבדן עקיף ו/או תוצאתי, לרבות בין היתר, פגיעה במוניטין, אבדן עסקאות פוטנציאליית, אבדן עסקים ו/או רווחים".
הוראה זו עוסקת בהגבלת אחריות הנתבעות לנזקים אשר יגרמו כתוצאה מפגם ביצור המערכת. אין בהוראה זו כדי לקבוע פיצוי מוסכם כמענה לנסיבות של הפרת ההסכם, בנסיבות בהן המערכת כלל לא סופקה.
לפיכך, אין לי אלא לדחות את טענות הנתבעות בנדון ויש לבחון את דרישות התובעות לפיצוי לגופו של עניין.
האם זכאיות התובעות לפיצויי קיום?
- התובעות עתרו לפיצויי קיום בגין אובדן רווחים ופגיעה במוניטין, ובהקשר זה יש לבחון האם הוכיחו דרישתן זו?
התובעות עתרו לפיצוי בסך של 10 מיליון ₪ בגין אובדן רווחים, תוך שהתבססו בהקשר זה על התוכנית העסקית שערך הכלכלן זאב דורי לפני ההתקשרות החוזית עם הנתבעות, אשר כוללת ניתוח של מצב השוק, כמות העופות הדרושים להמתה, כמות העופות המתים מדי שנה וחישוב של דוח רווח והפסד תלת שנתי בהתאם להכנסות והוצאות צפויות ומוערכות של הפעלת המערכת הניידת והמערכת הנייחת. בהקשר זה, נטען כי מר דורי לא נחקר בהתייחס לנתונים שהובאו במסגרת התוכנית העסקית, וכי הנתבעות לא התנגדו לצירוף התוכנית.
התובעות טענו, כי במקרה דנן, כאשר מדובר במערכת ראשונית, הרי שחישוב הפיצויים בגין אובדן רווחים צריך להיעשות בהתאם לנתונים עובדתיים שניתן להביא באופן סביר ולאפשר השלמת החסר על דרך של אומדן הנזק, והפנו לפסיקה בעניין זה לפיה "באותם מקרים אשר בהם - לאור טבעו ואופיו של הנזק - קשה להוכיח בדייקנות ובוודאות את מידת הנזק ושיעור הפיצויים, אין בכך כדי להכשיל את תביעתו של הנפגע, ודי לו שיביא אותם נתונים, אשר ניתן באופן סביר להביאם, תוך מתן שיקול-דעת מתאים לבית המשפט לעריכת אומדן להשלמת החסר" (ע"א 605/88 תבורי - בית חרושת למשקאות קלים בע"מ נ' מעינות הגליל המערבי סוכנויות (1979) בע"מ, פ"ד מה (2) 001 (1991). וכן: "נזק מסוג אובדן רווח נמנה עם סוג הנזקים שהערכתם קשר במיוחד... קביעת הפיצויים בראש נזק זה כרוכה בהערכות והשערות, ולכן ניתן לנקוט גישה מקלה עם נפגע המבקש לפסוק לו פיצויים בגינו" (ע"א 2080/09 אחים שרבט חברה לבניין בע"מ נ' מדינת ישראל - משרד הבינוי והשיכון (23.6.13).